ישראל היא ככל הנראה המדינה המאוימת בעולם. בצפון – חיזבאללה. בדרום – חמאס והג'יהאד. במרכז – טרור פלסטיני מלובה בהסתה. וממרחק – איראן ששולחת זרועות טרור לכל עבר.
האויבים שבפניהם אנו ניצבים כיום אינם הראשונים שמנסים. בכל דור ודור מגיע אויב חדש ומנסה להכחיד אותנו. אך ליבת המערכה אינה רק בשדה הקרב, כי אם ברוח.
בשנת 1948, כאשר היינו מעטים מול רבים, עם מעט מאוד נשק ומעט חיילים מאומנים, יכולנו להם. ניצחנו. לא רק בגלל יכולתנו הצבאית ותחבולות המלחמה, אלא בגלל האמונה, ההבנה שזו הארץ שלנו, ובגלל המוכנות של לוחמי תש"ח למסור את נפשם למען תקומת ישראל.
היום, בחלוף יותר משבעים שנה, התנאים השתנו אך המערכה אותה מערכה.
יש לנו צבא מעולה ורמטכ"ל מצוין. יש לנו מערכת ביטחון טובה מאוד שיכולותיה הולכות ומתפתחות. אך לא רק בשדה הזה יוכרע המאבק על זכותנו לחיות כאן. האויב שלנו דוגל במה שהוא מכנה "התנגדות". זהו מונח מתוחכם. ההתנגדות היא מערכה קשה וארוכה שנמשכת כבר שנים ונועדה להתיש אותנו. מבחינתם לא מדובר ב"זבנג וגמרנו", אלא בסבב ועוד סבב ועוד אחד, וכך חוזר חלילה, עד שהיהודים יישברו ויעזבו. האויב מבין שבכוח הוא לא ינצח אותנו, ומנסה לשבור דבר אחר – את הרוח.
כמה שהוא טועה.
העם היהודי שחי בארץ ישראל כבר 3,800 שנה מתכוון להישאר כאן לתמיד. יעידו על כך קיבוצי עוטף עזה שנבנים ומתרחבים, יעידו על כך ילדי שדרות הגיבורים שלוקחים ילקוט בכל בוקר והולכים לבית הספר, ותושבי הצפון שבונים ופורחים בבתים שלהם. אזרחי ישראל שמכירים על בשרם את השנאה הנוראה של אותו אויב, מסתכלים לו בלבן של העין וממשיכים לחיות, ללמוד, לגדול, לצמוח ולהשתקע כאן. דווקא כאן.
ישראל היא המדינה החופשית היחידה שבה שיעור הילודה הולך וגדל. כי אנו אופטימיים. כי אנו בוטחים. כי אנו מאמינים.
במפגשִי הראשון עם הרמטכ"ל ועם פורום המטה הכללי הקראתי שיר שכתב נתן אלתרמן, ובו הוא מתאר מזימה של השטן ואויבי ישראל לנצח את עם ישראל. וכך הוא כותב:
"אז אמר השטן: הנצור הזה
איך אוכל לו?
איתו האומץ וכישרון המעשה
וכלי מלחמה ותושייה עצה לו
ואמר: לא אטול כוחו
ולא רסן אשים ובמתג
ולא מורך אביא בתוכו
ולא ידיו ארפה כמקדם
רק זאת אעשה: אכהה מוחו
ושכח שאיתו הצדק".
כלומר – האויב יודע שלא יוכל לנצח בקרבות אוויר את ה־F35 שלנו, או להיות יותר מתוחכם מיחידה 8200. הוא מבין שהדרך היחידה להחליש אותנו חלילה היא לשתול בליבנו ספקות בצדקת דרכנו, ולנתק את הזיקה בינינו ובין ארצנו, ארץ ישראל.
בתפקידי הקודם כשר החינוך של מדינת ישראל עסקתי הרבה בחיזוק הרוח הישראלית. בעיניי, חנה סנש, יוני נתניהו ועמנואל מורנו הם המשך ישיר של יהושע בן נון, יהודה המכבי ודבורה הנביאה. זו שרשרת יהודית־ישראלית אחת.
צריך להמשיך אותה, להעצים אותה ולטפח אותה. גם את מורשתנו בעבר, וגם את ייעודנו בעתיד. עלינו לדאוג שהשורשים הערכיים שמהם ינקו הגיבורים האלה יעמיקו גם אצל דור העתיד.
יש לנו נוער נפלא. ערכי, תורם, מתנדב ושורשי. נוער שיודע שארץ ישראל שייכת לעם ישראל. כמה פשוט, ככה נכון. ואת הנוער הזה צריך לאתגר, לחזק, לחסן. ככה ננצח. גם היום, כמו אז, המערכה האמיתית היא ברוח.
שר הביטחון נפתלי בנט יישא דברים בוועידת מקור ראשון 2019 לכלכלה חברה וחדשנות.
