אם תפרוץ מלחמה בצפון במהלך השבועות או החודשים הקרובים, היא לבטח תתנהל ״לפי הספר". אם יש לקח מרכזי שנלמד מוועדת וינוגד שחקרה את מלחמת לבנון השנייה, הוא שכל המהלכים והישיבות לפני מהלך מלחמתי כלשהו צריכים להיות מתועדים היטב ו״מסודרים״. על הרקע הזה ניתן להבין את הביקור שערך הקבינט בפיקוד הצפון ביום שלישי, שעות ספורות לפני שסוריה טענה שוב כי ישראל תקפה יעד בשטחה. אם אכן ישראל ביצעה תקיפה כזו, היא עלולה להסלים למלחמה באופן "מתגלגל". האירוע בסוף השבוע בגבול הצפון, שבו הופל מל"ט איראני ומטוס קרב ישראלי, מעלה את השאלה האם הסלמה מתרחשת מהר ממה שצפינו.
לפי הפרסומים, היעד שהותקף היה מרכז מחקר ופיתוח של אמצעי לחימה ליד העיירה ג׳ומראיא, צפונית־מזרחית לדמשק. סביר להניח כי התקיפה בוצעה באמצעות מטוסים, אם כי צה״ל הוכיח שהוא יכול לתקוף יעדים גם מרחוק – מהאוויר או מהקרקע.
בתמונה הרשמית שתיעדה את הביקור בפיקוד הצפון נראים מלבד ראש הממשלה גם ראש המטה לביטחון לאומי מאיר בן־שבת וחברי הקבינט. שר הביטחון ליברמן יושב באמצע, ליד הרמטכ״ל.
חוץ מלהכין את התיקים לוועדת חקירה עתידית, תמונה כזו נועדה כנראה גם כדי לשגר מסר לסורים, לאיראנים ולחיזבאללה: ישראל לא תמצמץ, ותדבק במדיניותה לסכל בכוח את ניסיונותיה של איראן להקים על אדמת סוריה מתקנים לייצור נשק בעל משמעות אסטרטגית. הדילמה האם לתקוף מתקנים כאלה גם בלבנון היא הרבה יותר מורכבת, משום שחיזבאללה מצהיר כי לא יבליג על תקיפה כזו ומנהל מאזן הרתעה הדדי דה־פקטו מול ישראל.
בדיעבד נראה כי גם הביקור הבהול של ראש הממשלה במוסקבה, כשבוע לפני הפרסומים על התקיפה, קשור אליה, ונועד להבהיר לרוסים את מדיניותה של ישראל וייתכן שכדי לקבל מהם הסכמה שבשתיקה למהלכיה.
על רקע ריבוי השחקנים בזירה הצפונית מעניינת פרשנותו התמציתית של ראש אמ״ן לשעבר וראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, אלוף עמוס ידלין, כפי שכתב בדף הטוויטר שלו: "התקיפה המיוחסת לישראל מצביעה על כך שישראל אינה מייחסת משקל לאיומי אסד לשגר טילים לנתב״ג, ושישראל נחושה לא להניח לאיראן לפתח בסוריה תשתית לייצור אמל"ח מתקדם.
"חיזבאללה, שמבין שהוא מסבך את לבנון במלחמה על מפעל הטילים האיראני, מנסה לייצר עילות לגיטימיות יותר לציבור הלבנוני: המכשול שבונה ישראל בין הגדר לקו הגבול, והמחלוקת על הגבול הימי. מחלוקת שמשמעותה: האזורים בים התיכון העשירים בגז – האם לבנוניים או ישראלים?
"הזדהות ממשלת לבנון ונשיאה עם חיזבאללה בייצור עילות לסכסוך, מחזקת האמירה שבעימות הבא העיקרון המנחה יהיה : חיזבאללה = לבנון. עם זאת, ההתלהמות על 'החזרת לבנון לתקופת האבן' מיותרת. יש לדבוק במעשים המדברים את המדיניות ולא לחמם גזרה רגישה. בקרת ההסלמה בצד מניעת ההתעצמות היא המדיניות הנכונה לעת הזאת". נמשיך לעקוב.
מצוד לפי הספר
בזמן שהעיניים היו נשואות לצפון, הושלם השבוע מצוד שהתנהל לפי הספר אחר רוצחי הרב רזיאל שבח בחוות גלעד בחודש שעבר. במצוד הזה הושקעו כל משאבי המודיעין של צה״ל, השב״כ והמשטרה, והתוצאה מבחינת המחבל הייתה בלתי נמנעת.
כך יכול היה השב״כ לפרסם ביום שלישי בבוקר כי "בתום מאמץ מודיעיני ומבצעי מורכב ונחוש, אשר החל מיד לאחר הפיגוע בו נרצח הרב רזיאל שבח ז"ל, נהרג לפנות בוקר במבצע משותף של שירות הביטחון הכללי, צה"ל והימ"מ של משטרת ישראל, אחמד נאצר ג'ראר, תושב ג'נין".
בהודעה מפרט שירות הביטחון הכללי כי ג'ראר היה פעיל מרכזי בתשתית הטרור האחראית לאירוע הרצחני ליד חוות גלעד, והשתתף בפיגוע באופן אישי. "במהלך ניסיון מעצרו", נאמר עוד בהודעה, "יצא המבוקש חמוש ממבנה בו הסתתר ביאמון ונורה על ידי הכוחות. על גופתו של המחבל נמצאו רובה M־16 ותיק עם מטענים. אין נפגעים לכוחותינו. מחקירות שביצע השב"כ עולה כי התשתית מעורבת בניסיונות נוספים לבצע פיגועים ובתכנון פיגועים נוספים״.
מה שלא מופיע בהודעה המחושבת אלו הערכות המודיעין המדאיגות בנוגע לנפיצותה של החזית הפלסטינית לקראת הקיץ של 2018. המתח לא בא לידי ביטוי רק בסגירת המעגל מול ג'ראר, ובפיגוע בצומת אריאל שבו נרצח הרב איתמר בן־גל.
שני הגורמים המרכזיים שלו הן ההערכה כי אבו־מאזן קרוב לסיום דרכו ההיסטורית, מה שעלול להביא לירידה בשיתוף הפעולה הביטחוני של הרשות הפלסטינית עם ישראל, וגם המצוקה הכלכלית הקשה ברצועת עזה.
דאגה גדולה במיוחד היא האפשרות שהחזית הצפונית תתלקח בקיץ הקרוב במקביל לחזית הפלסטינית. אם תהיה מלחמת טילים מצפון וגם מעזה, סוללות 'כיפת ברזל' לא יכסו את כל יישובי ישראל.
ייצוא בשחקים
וגם זה קרה השבוע: רחוק מעזה ומסוריה הגיעו בכירי מערכת הביטחון ובהם מנכ״ל משרד הביטחון, האלוף במיל' אודי אדם, וראש המנהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות, תא"ל במיל' ד"ר דני גולד, לסלון האווירי שנערך פעם בשנתיים בסינגפור.
הסלון הוא הכנס הביטחוני הגדול ביותר שנערך באסיה, והוא המה מרבבות מבקרים שהגיעו מכל העולם.
הסיבה לנוכחות הגבוהה היא העובדה שבאסיה תקציבי הביטחון נמצאים בעלייה מתמדת, על רקע שורה של סכסוכים ביבשת. בנוסף לקוריאה הצפונית, גם סין מסוכסכת עם רבות משכנותיה, בעיקר בנושא השליטה על איים ומשאבי טבע בלב ימים.
סינגפור ככלל היא מקום ידידותי לישראל, ותעיד על כך העובדה שחיל האוויר המקומי מציג בתערוכה אמצעים רבים מתוצרת ישראל, שנמצאים בשירותו.
דווקא אצל המארחת חלה ירידה בתקציבי התעצמות באמצעי לחימה, אבל ככלל השוק האסייתי רותח, מה שצפוי להביא את משרד הביטחון לסיכומים שיצביעו על שיא של כל הזמנים בייצוא הביטחוני ב־2017. הנתונים עדיין לא סוכמו סופית, אבל ככל הנראה מדובר לראשונה על חציית הרף של 8 מיליארד דולר. זהו הישג גדול לתעשיות הביטחוניות ולאגף לייצוא ביטחוני (סיב"ט) במשרד הביטחון, שבראשו עומד תא״ל במיל' מישל בן ברוך. להישג זה תרמה גם העלייה במכירות לארה"ב ולאירופה מוכת הטרור.
