אדוני ראש הממשלה, אורחים נכבדים, ברוכים הבאים.
כשהתחלנו לגלגל את רעיון הוועידה הזו, אי שם בתחילת קיץ אשתקד, לא עלה בדעתנו שהוא ייפול בשבוע כה דרמטי מבחינה פוליטית. ודאי לא העלינו בדעתנו שמעל ראשנו תרחף חרב של בחירות כלליות שלישיות בתוך שנה אחת. לתומנו חשבנו שהיו כבר מספיק בחירות לשנה אחת, אך חוששני שהתבדינו.
אגב, נהוג לחשוב שבחירות טובות לעיתונים, כי לכאורה יש הרבה מודעות ויש על מה לכתוב, שמחה וששון במערכת, ולכן חשוב להבהיר שכמו כל בית ישראל כמעט היינו מוותרים. בלב קל היינו מוותרים. אם יקרה נס וניחלץ השבוע מסכנת הבחירות נשמח לבשר על כך בכותרת חגיגית בצבע כחול בוהק מאופק לאופק. אחרי ככלות הכול – גם אם זה נשמע מליצי – טובת האומה חשובה לנו מטובת הקופה.
ואל דאגה. בישראל גם כשאין בחירות יש המון חדשות. זו התעשייה המובילה בישראל כבר מיום היווסדה.
מעבר לכך, בחירות כלליות בישראל אינן נושאות בחובן יותר מדי מודעות. בעידן של רשתות חברתיות וטלפונים ניידים – המפלגות משקיעות את עיקר משאבי התעמולה שלהן במחוזות הדיגיטליים. חלפו לבלי שוב הימים שבהם הן מילאו את העיתונים במודעות ובִפניות נואשות ללבו של הבוחר, בין השאר מפני שגם המחוקק הכביד את ידו עליהן בנדון. היום הוא כמעט אינו מטיל מגבלות על היקף התעמולה ברשת, רק על העיתונות הכתובה. ממש עם זכוכית מגדלת.
ובכל זאת, אנחנו במקור ראשון ממשיכים מדי שבוע להביא את דברנו לעולם באמצעות הדפוס. יש לנו גם אתר אינטרנט מתפתח והולך, אבל העיסוק בעיתון-בר-מישוש עדיין בראש מעיינינו ועיסוקנו, עדיין עושה לנו את זה: ניחוח הדפוס, חדוות הכתיבה, אומנות העיצוב, וחשוב מאוד: גודל היריעה.
ברדיו, בטלוויזיה וברשת מקדישים רק לעיתים רחוקות אלפי מילים רצופות לנושא מסוים או לאישיות כזאת או אחרת – אצלנו כל שבוע. רק לפני כחודש פרסמנו מוסף ענק שהוקדש כולו לנושא אחד – התקשורת הישראלית, האם היא שמאלנית? לכאורה היה אפשר לסכם במילה אחת ("כן"), אבל אנחנו לא טלוויזיה ולא פייסבוק ולא טוויטר, אנחנו עיתון, ולכן הקדשנו לכך 40 אלף מילה. לפי התגובות, היו כאלו שאפילו זה לא הספיק להם…
למזלנו, עדיין לא נמצא פוסק (אורתודוכסי) שיתיר שימוש בטלפונים חכמים בשבת – אבוי אם יימצא – וכך גם בשנת תש"ף, על סף העשור השני של המאה ה-21, עיתון מודפס הוא כלי התקשורת היחיד שאפשר לצרוך בשבת בבתים רבים בישראל. עם זאת לא הייתי רוצה להיסחף ולומר שיותר מששמר מקור ראשון על השבת, שמרה השבת על מקור ראשון. השמירה היא הדדית. יש לנו גם מוסף ששמו 'שבת', ולמעשה לאורך כל השבוע אנחנו מתכוננים לשבת גם בשאר המוספים. זו אפוא הזדמנות טובה להתנצל על שאנחנו קצת מקלקלים אותה תכופות במאמרים מדאיבי לב ובכתבות מדכדכות.
אבל בניגוד לכלי תקשורת אחדים של הארץ הקטנה הזאת, דאבון הלב אינו התכלית אצלנו והדכדוך אינו דגלנו. אנחנו חושבים אחרת וכותבים אחרת (בדרך כלל…). אצלנו לא מטילים צנזורה על חדשות טובות ולא מצייתים לצו איסור פרסום על תופעות משמחות.
אחרי הכול, קורים כמה דברים טובים במדינת היהודים תש"ף, בין בחירות לבחירות. התקיימו בנו הדברים שנקרא בשבת הקרובה: :שרינו עם א-לוהים ועם אנשים ונוכל". בהר ציון היתה פֵּליטה, כהבטחת הנביא עובדיה שגם אותה נקרא השבת. אויבינו אינם יכולים לנו חרף מאמציהם הכנים, כבישים נסללים, האבטלה מכווצת מאי פעם, ארצות הברית של אמריקה מכירה בלגיטימיות של היישובים ביהודה ושומרון וכן בגולן הישראלי, השגרירות האמריקנית שוכנת בירושלים, וכך גם מקור ראשון – שלפני כשבע-שמונה שנים עלה אף הוא מתל-אביב ירושלימה. בעמוד הראשון שלנו, מתחת ללוגו (סמליל), אנחנו משתבחים בכך שבוע אחרי שבוע – "יוצא לאור בירושלים".
ברוך השם, היום הזה אנחנו גם מצליחים לכנס בלב ירושלים, ועידה גדולה (ומוצלחת, אני מקווה ומאמין). מבחינתנו הוועידה היא עוד דרך לחבר בינינו לבין קוראינו, בין דל"ת אמותינו למנעד רחב ככל האפשר של החברה הישראלית על שלל השקפותיה, מנהיגיה, אגף הכלכלה שלה, מערכת הביטחון ומערכת משפט. את נציגי כולם, את כולכם, נקדם היום במאור פנים ובהבעת תודה.
בשם מקור ראשון והצוות העושה במלאכה – שזה הזמן להודות לו – אני מתחייב להקשיב, לא רק לדבר או לכתוב. בהצלחה.
