תוצאות מבחני פיז"ה שהתפרסמו לאחרונה מלמדות כי בדומה למחזורים קודמים, הישגיהם של התלמידים הישראליים במתמטיקה, מדעים וקריאה נמוכים בהשוואה בינלאומית. מבחני פיז"ה, שנחשבים למקיפים והחשובים ביותר בתחום החינוך, נועדו לבחון באיזו מידה התלמידים רכשו במהלך שנותיהם במערכת החינוך ידע החיוני לחייהם כאנשים מבוגרים. לפיכך מצביעים ההישגים הנמוכים על קושי של תלמידי ישראל להשתלב בהצלחה בתעסוקה ובחברה עם תום לימודיהם.
בנוסף, מלמדות התוצאות כי הפערים בקרב תלמידי ישראל הם מהגדולים בעולם. הפערים העיקריים הם בין תלמידים דוברי עברית ודוברי ערבית, ובין תלמידים מרקע חברתי-תרבותי-כלכלי שונה. הרמה הנמוכה יחד עם הפערים העצומים במערכת החינוך הישראלית מסבירים את חולשותיו של המשק הישראלי, כמו למשל פריון העבודה הנמוך, ומעוררים דאגה לגבי המשך הצמיחה של המשק הישראלי.
התוצאות העגומות של תלמידי ישראל במבחנים הבינלאומיים מצביעות על סדר עדיפויות שגוי במאמצים לשפר את מערכת החינוך הישראלית. מחקרים גילו, כי מבין כל הגורמים התלויים במערכת החינוך, הגורם המשפיע יותר מכל על הישגי התלמידים הוא איכותם של המורים, והגורם השני בחשיבותו הוא איכותם של המנהלים.
לכן, אם רוצה מדינת ישראל להגיע למקום טוב יותר בטבלת התוצאות של המבחנים הבינלאומיים היא צריכה להשקיע את מירב מאמציה במשיכת כוח אדם איכותי למערכת החינוך, שימורו ופיתוחו. בפועל, השקיע משרד החינוך בשנים האחרונות, את תשומת ליבו ומשאביו בהכול חוץ משיפור איכותם של עובדי ההוראה. כך השקיע המשרד בהקטנת כיתות (מחאת הסרדינים"), הוספת ימי לימוד ("בתי ספר של החופש הגדול"), הוספת כוח אדם (סייעת שנייה בגני הילדים) או הגברת מוטיבציה של תלמידים (הגדלת מספר הניגשים לחמש יחידות מתמטיקה), ורק לא בגורם האנושי – קידום איכות המורים.
מניסיונן של מדינות אחרות אנחנו יודעים כי ניתן לשפר את איכות כוח האדם הפונה לתחום ההוראה, על ידי תהליכי סינון נכונים, מנגנוני תיגמול אפקטיביים ועוד. אכן, העלאת איכות עובדי ההוראה אינה משימה קלה. נדרשת השקעה כספית לא מבוטלת, עמידה עיקשת אל מול דרישות ארגוני המורים, ועוד. ובכל זאת, התוצאות של מבחני פיז"ה האחרונים לא מותירות לנו ברירה מלבד להתמודד עם משימה מאתגרת זו. רק אם נצליח להביא אל מערכת החינוך את אלו שהיינו רוצים כי יהיו המורים והמנהלים של ילדינו – נוכל לצפות להישגים גבוהים ולשגשוג כלכלי.
