אם מסתכלים היום על הכלכלה הישראלית ממעוף הציפור, אפשר לראות אבטלה בשפל, צמיחה רצופה כבר למעלה מ־15 שנים, וכולנו מתגאים בהיותנו "סטארטאפ ניישן". אני סבור שזאת תמונה טובה – אבל היא יכולה להיות מצוינת.
אנחנו עושים עבודה טובה כפרטים או כגופים עסקיים, אבל אני מאמין שאנחנו יכולים להפוך עבודה טובה למצוינת אם נלמד לעבוד יותר יחד. במילים אחרות, אנחנו מצליחים לבד – ועושים את זה טוב – אבל יכולים להצליח יותר, יחד.
קחו לדוגמה את ההייטק, קטר הצמיחה של המשק, ואת התעשייה הישראלית, שבמשך שנים מצליחה להתמודד עם אתגרים לא פשוטים. אם רק נשכיל לשלב כוחות ולחבר את החדשנות של ההייטק לתעשייה – להאיץ תהליכים, לשפר יעילות, לשלב דיגיטציה – נוכל להצליח יותר, ביחד.
יש שיגידו שישראל היא מדינה מקוטבת, סקטוריאלית, אני בוחר להגיד שישראל היא פסיפס מגוון של תרבויות, אמונות ותפיסות, ואם רק נצליח לחבר את החלקים השונים של הפסיפס הזה, נוכל להצליח הרבה יותר.
לא הייתי משאיר את המלאכה החשובה הזאת רק לפוליטיקאים. אני חושב שהעולם העסקי הוא גשר נהדר, גשר המאפשר לאצור ולחבר את כל החלקים בפסיפס הישראלי לפסיפס אחד.
אנחנו בבנק לאומי, לדוגמה, מהווים, אם תרצו, מיקרוקוסמוס לאומי. יש לנו לקוחות מכל המגזרים, ואנחנו מעסיקים עובדים מכל המגזרים, עובדים שמשתפים פעולה על בסיס יומיומי ומצליחים יחד.
אני מאמין, שככל שנצליח ליצור חיבורים חוצי מגזרים, נוכל לייצר עוד ועוד עשייה עסקית ברוכה שתיקח את הכלכלה הישראלית קדימה.
ואם בקדימה עסקינן, שניים ממחוללי הצמיחה הגדולים של המשק הישראלי הם הבורסה ושוק ההון. משק טוב פירושו שוק הון טוב, בורסה טובה. ואני אומר לכם שיש לא מעט חברות היום בישראל שמעדיפות לא להיות מונפקות בבורסה. למה? שתי מילים: חוסר פרגון.
לעיתים, כשמדובר באנשי עסקים מצליחים וחברות מצליחות, יש אצלנו בישראל נטייה פחות לפרגן ויותר לבקר. לעיתים הביקורת היא עניינית וצודקת. אבל ברגע שהנטייה השלטת היא לבקר, חברות מעדיפות להישאר בד' אמותיהן והכלכלה הישראלית נפגעת מכך. רוצה לומר שפרגון הוא מנוף כלכלי, פרגון הוא כלי לצמיחה, פרגון יכול להיות ההבדל בין כלכלה ישראלית טובה לכלכלה ישראלית מצוינת.
ואם לסכם, אז אני חושב שהכלכלה הישראלית במצב טוב – אבל אני חושב שהיא יכולה לעבור מקצה שיפורים משמעותי. זה יצריך מההייטק הישראלי לראות אפילו יותר את התעשייה ואת הפריפריה, זה יצריך מכל אחד ואחת מאיתנו לוותר על החומות ולשתף פעולה עם כמה שיותר מגזרים, וזה יצריך מכולנו להתגאות בהצלחות ישראליות ולפרגן להן.
כי בסופו של יום, אפשר להצליח לבד – המשק הישראלי מוכיח את זה בכל יום מחדש – אבל תחשבו מה יקרה אם רק נעשה את זה ביחד.
שמוליק ארבל הוא ראש החטיבה העסקית של בנק לאומי. הדברים נלקחו מתוך נאומו בוועידת מקור ראשון לכלכלה, חברה וחדשנות 2019
