כבר כמה שבועות שהפסקנו לשמוע טרוניות על הנתיבים רבי התפוסה (קארפול) בכביש החוף. הסיבה פשוטה: אחרי תקופת הרצה מייסרת הם עובדים היטב, והתקשורת תמיד חזקה יותר בביקורת מאשר במחמאות. היא לא טורחת לבשר לאומה שזמן הנסיעה הממוצע לתל־אביב התקצר משמעותית, עד כדי 25 דקות. הניסוי הנועז של בצלאל סמוטריץ' במבואות נתניה עלה היטב.
שר התחבורה הטרי והתזזיתי לא היסס לשלוף וליישם בהצלחה תוכנית שנגנזה בגלל אימת הציבור, ועכשיו הציבור אסיר תודה. השר בעל הדימוי הימני ביותר בממשלה נהנה מהערכה מקצועית נרחבת. נהגים שמאלנים מתפללים שיישאר עוד כמה שנים בתפקיד, כי הוא היחיד שמסוגל אולי למזער את מכת הפקקים.
האם יישאר שר תחבורה אחרי הבחירות? ספק רב. אולי אפילו ח"כ פשוט הוא לא יהיה. סימן שאלה גדול מרחף על עתיד הרשימה המסוכסכת שהוא אחד מנציגיה הבולטים בכנסת. ברוב הסקרים היא כבר לא עוברת את אחוז החסימה, ולפי שעה היא גם לא מתאמצת לצלוח אותו. במקום ניסיונות היחלצות היא מנהלת מפגן שקיעה. מעולם לא הייתה במצב כה עגום, כה מביך.
סמוטריץ' הציע פריימריז כדי לשקם את אמון הציבור ברשימה, אבל הצעתו נדחתה על ידי הרב רפי פרץ, ואולי בצדק. אין זמן לפריימריז. הבעיה היא שגם שאר ההצעות נדחו. למשל, סקר של עשרת אלפים נדגמים, שיקבע מי הכי מתאים לעמוד בראש. הרב פרץ נקרא אשתקד להנהיג את הבית היהודי אחרי פרישת בנט ושקד, כמעט בעל כורחו, והוא אינו רואה סיבה להעמיד את הנהגתו לבחירה מחודשת בתוך פחות משנה. דא עקא, הכנסת עצמה התפזרה בינתיים פעמיים, ונוצר מצב פוליטי אסוני שמזמין קושיה אכזרית: האם פרץ הוא האדם המתאים בעת הקשה הזו להנהגת מפלגת הציונות הדתית?
עם כל הכבוד לרב הטייס, התשובה כבר ברורה למדי: פרץ לא מתאים. הוא לא התגלה כפוליטיקאי מזהיר, בלשון המעטה. כראש מכינה קדם־צבאית עשה נפלאות, אבל בתור שר בכיר ומנהיג מפלגה ביצועיו דלים. בניגוד לסמוטריץ', שקד ובנט יש לו דימוי אפרורי. הוא כבד ניסוח ובלתי־כריזמטי. מגעו עם התקשורת מגושם, גם מגעו עם חבריו לסיעה. קשה לראות את שר החינוך מוביל את מפלגתו המורכבת להישג כלשהו במערכת הבחירות המפרכת שבשער. אין סיבה להאמין שבתוך חודש הוא יצליח לייצר ברית אטרקטיבית עם שותפיו הטבעיים. צריך הרבה אופטימיות כדי לדמיין אותו מקבל החלטה פוליטית חכמה כלשהי. בניגוד לסמוטריץ', הוא לא קורץ מהחומרים האלו ולא רכש אותם בשנה החולפת. אין גם ערכים ציוניים־דתיים שהוא מייצג טוב יותר מסמוטריץ'. אדרבה, טובת הערכים הללו מצריכה את פרישתו לאלתר, כי השעה דוחקת.
במקום להתבצר בכיסאו ולגרור את תנועתו תהומה, מוטב שיניח את המפתחות. הרב יצחק לוי, אפי איתם וזבולון אורלב עשו זאת לפניו בלב נשבר ובשעת הצורך, כעת הגיע תורו. אם לא יפרוש, הוא עלול להיכנס להיסטוריה כמנהיג שבזמנו ובגללו נחתמה תעודת הפטירה של מפלגת הציונות הדתית, וחבל. במרחבי הציונות הדתית ובסביבתה יש עוד כמה בכירים שרשאים להתחלק איתו בכבוד המפוקפק.
