1. איתמר בן גביר עשה מהלך מעניין מבחינה פוליטית. מה שלא תהיינה תוצאותיו של המהלך, בן גביר שדרג את עצמו מבחינת מעמדו בתוך קהל הבוחרים שלו. הוא יצר את התחושה שמדובר לא רק במשפטן מוכשר אלא גם באדם שיודע לעשות פוליטיקה, במידה מסוימת בניגוד לחבריו להנהגת "עוצמה יהודית", אנשים מוכשרים לכל הדעות, אך מומחים פחות ב"הלכות פוליטיקה".
האם המהלך הזה גם יביא את בן גביר לכנסת? עוד מוקדם להעריך. מה שבן גביר הבין היטב בסיבוב הקודם הוא שלא משנה כמה הפוטנציאל נראה אופטימי שבועיים לפני הבחירות, "עוצמה" עצמאית לא תגיע לכנסת. לכן מבחינתו של איתמר כל חבירה היא צעד בדרך ליעד. השאלה היא כמובן האם הצעד מספיק. נחזור לזה בהמשך.
2. הרב רפי פרץ, לעומת זאת, ספק רב עם עשה כאן מהלך חכם, אפילו מן הבחינה הטקטית הטהורה. לרב פרץ, בניגוד לבן גביר, יש אלקטורט די מורכב, שהחבירה לבן גביר לא "תחליק" לו בגרון. התסיסה הפנימית בבית היהודי רק התחילה, ולרוב המצביעים שלו יש נכון לרגע זה אלטרנטיבה לא רעה מבחינתם. הם רחוקים מלהיות שבויים של הבית היהודי.
אבל זה רק חלק מהסיפור. מה שיותר מטריד בהקשר הזה הוא הזיג-זג הרעיוני שעשה הרב פרץ סביב סוגיית החיבור לעוצמה יהודית. מי שתאי המוח האפורים שלו עדיין מתפקדים זוכר בוודאי את ההתנגדות החריפה שביטא הרב פרץ לשותפות עם עוצמה יהודית בראשית הדרך לקראת בחירות אפריל 19. הוא הצליח לבלוע את ההסכם רק בקושי, רק לאחר שסמוטריץ' כמעט הכריח אותו לכך, וגם זה רק תוך כדי התחייבות לעצמו ולבוחר שמדובר רק בבלוק טכני, לא בחיבור אידיאולוגי ובוודאי לא אחדות ציונית דתית.
מה קרה לרב פרץ בתוך פחות משנה? קשה להבין. מה השתנה מאז בחירות אפריל? לא ברור. נדמה שהרצון להוכיח לציבור שגם הוא "פוליטיקאי" שיבש אצל הרב פרץ את ההתנהלות. מעניין מה היה אומר הרב פרץ של לפני עשרה חודשים על הרב פרץ של יום שישי האחרון. אני לא בטוח שדברים טובים.
3. בשוליים, יש למהלך הזה לכאורה גם מפסיד. שר התחבורה בצלאל סמוטריץ', שלא נותרה לו לכאורה כל אפשרות מלבד כניעה לתכתיבי הסכם פרץ-בן גביר. אולם, האמת היא שבמובן מסוים מצבו של סמוטריץ' דווקא השתפר. קודם כל, חשוב להבין שלמרות דמיון מסוים, הסיטואציה מבחינה פוליטית שונה לחלוטין מהסיטואציה של בן גביר מול ימינה בבחירות ספטמבר.
בספטמבר, ימינה לא היו זקוקים לבן גביר כדי לעבור את אחוז החסימה. לעומת זאת בן גביר ופרץ יתקשו מאוד לצלוח את אחוז החסימה ללא סמוטריץ'. מעבר לכך, לבן גביר לא היו אלטרנטיבות של ממש. לסמוטריץ' יתכן שכן תהיה אלטרנטיבה. לכן יתכן שדווקא הסכם פרץ-בן גביר, שמשחרר את סמוטריץ' מחובת הנאמנות לבית היהודי, מהווה עבור סמוטריץ' מרכיב כח ולא חולשה. ימים יגידו.
