הזדמנות נדירה ניצבת בפני ראש הממשלה, דווקא בימי ממשלת מעבר וכאוס פוליטי, להעמיד איש מקצוע מן המעלה הראשונה, נטול פניות, אנושי ורגיש ומוערך, בראש המשרד לרווחה ולשירותים חברתיים. המערכת הזאת, שכל עניינה עיסוק באוכלוסיות חלשות, נמצאת על סף קריסה. כבר חודשים אין שר ליד הגאיה, ובכוח האינרציה היא משייטת על עברי פי פחת.
מוכר לכולם המונח המדעי והרפואי של נתיחה שלאחר המוות, פוסט־מורטם, אחרי שכבר אי אפשר להציל דבר. אולם יש גם ניתוח מציל חיים, ועליו להיעשות בזמן, לפני שיהיה מאוחר מדי. עכשיו ומיד. ראש הממשלה התחייב להוציא מידיו את התיקים שהוא מופקד עליהם בכורח המציאות. הוא לכוד בסבך של אינטרסים, הבטחות ולחצים של כל מי שרואה בעצמו מועמד להתקדם, ולא חשוב לאן. הבחירות המקדימות במפלגה מגבילות אותו, אם לא כובלות ממש. הבחירות לכנסת מציבות אתגרים קשים. השותפות הקואליציוניות לוטשות עיניים ורושמות כל מינוי. אבל צעד אמיץ של נתניהו יכול למקם אותו ביציע החברתי המרכזי. בחודשים ספורים, עם חבל ארוך ותקציב סביר שיינתן בידיו, יכול שר רווחה מקצועי, טוב, בקי ומנוסה לנווט את הספינה לפחות אל חוף מבטחים זמני.
אל נשכח כי גם מעונות היום לגיל הרך עדיין בתחום אחריות משרד הרווחה, למרות ההבטחה להעבירם למשרד החינוך. שלא נתבלבל, חובת הצבת המצלמות במעונות אינה פותרת את סכנת קריסת הענף.
גלוי וידוע שהמצוקה החברתית ונושאי הרווחה מטואטאים פעם אחר פעם אל החצר האחורית. בודדים מציצים לשם, כשמתחולל אסון במעון או בבית אבות או במוסד חסות, מצקצקים בלשון ומצייצים הבטחות.
המציאות זועקת חרפה, הסטטיסטיקה עגומה, ההשוואה למדינות OECD מעליבה. פנימיות חסות לנוער נסגרות, ואין מימון לחוגי העשרה, לטיפולים פסיכולוגיים, להרחקת ילד ממאורות הסמים. הסובלים מן המצב הזה אינם אזרחים סוג ג', ומקצתם כבר בעלי זכות הצבעה לכנסת, והם זקוקים לאנשי צוות, למדריכים, לפסיכולוגים, לעובדים סוציאליים, ליד מקצועית חמה ותומכת. מגיע להם שהמדינה לא תפנה עורף אלא תיתן כתף. שתשקיע בטיפול בהם, בלימודיהם, בקידומם ובבריאותם הנפשית והפיזית, כדי שיגדלו כאזרחים שווי זכויות.
ושיהיה שר מקצועי שייקח אחריות. שר החמלה הלאומית. לא כזה שרק נמצא לו סידור עבודה זמני. לא כזה שנתפרה לו גלימת שר לפי צורך פוליטי. לא כזה שעד שיבין מימינו ומשמאלו, ממילא ייאלץ להניח את מפתחות רכב השרד באגף התחבורה.
"כָּל הַדְּבָרִים יְגֵעִים", אמר קהלת. אולי פעם אחת, לשם שינוי, ישכילו להוכיח לנו את ההפך?
ליאורה מינקה היא יו"ר "אמונה", תנועת האישה הדתית־לאומית
