ההכרעה מי יהיה ראש ממשלת ישראל צריכה להתקבל בקלפי. נכון יעשה בית המשפט אם ימנע מהכרעה בעניין זה ויותיר אותה לעם.
נתניהו צריך כמובן להישפט בבית המשפט על העבירות החמורות בהן הוא מואשם. בלי להתחמק באמצעות חסינות או טריקים אחרים, אבל העם צריך לשפוט האם הוא יכול להיות ראש הממשלה שלו, עד פסק הדין הסופי בענייניו. זו שאלה ערכית וציבורית האם ראוי שבישראל יכהן ראש ממשלה שמצוי תחת חשדות חמורים. ובשאלות ציבוריות וערכיות צריכים להכריע מיליוני המצביעים.
אני כמובן סבור שאין זה ראוי שנתניהו יכהן כראש ממשלה. בעיני, ראויה ישראל למנהיג נקי מכל רבב, מנהיג שמכבד את רשויות החוק, שמחבר ולא מפלג את העם, שהוא קצת פחות נהנתן על חשבון הקופה הציבורית ושנוהג בממלכתיות תמיד. אבל כאמור, זו שאלה ציבורית שנכון שתוכרע בבחירות דמוקרטיות.
לא משום שנתניהו מהלך אימים על בית המשפט צריכים להימנע השופטים מהכרעה, אלא משום שהחוק הקיים אינו חד-משמעי ויש פרשנויות לכאן ולכאן. יתכן וקיימת לקונה בחוק, אך היא צריכה להיות מטופלת בכנסת ובצורה עניינית. כעת, החוק לא מכריע בסוגיה זו ובעיני, בוודאי על רקע המתח הפנימי, יש לנהוג בפרשנות מקלה שמותירה את ההכרעה בידי העם.
אני רוצה אחדות. אני שואף לממשלת אחדות. לא עם נתניהו, אלא עם מיליון מצביעי ליכוד ועם חצי עם שחושב אחרת ממני בסוגיה זו. מבחינתי, הדרך לאחדות היא קבלת כללי המשחק במסגרתן הכרעות ערכיות וציבוריות מתקבלות בבחירות. בוודאי בהכרעה מי ראוי להיות ראש ממשלה בישראל ובהיעדר חוק שמכריע בעניין באופן מובהק.
שוב, לי יש תשובה ברורה בענין ועצוב לי כל יום מחדש על נתניהו שלא בוחל באמצעים כדי להישאר בתפקידו. אבל אני מכיר בכך שיש רבים, טובים וחכמים לא פחות ממני, שסבורים אחרת.
נלך לבחירות, ושם אני מאמין שהפעם 'כחול לבן' תשיג רוב מכריע ותחליף את השלטון. בחירות הן המקום לכך.
ובמסגרת כללי המשחק ולא פחות חשוב מכך: ראוי שיודיעו כולם מראש, גם ראש הממשלה נתניהו, שכל הכרעה שתתקבל בענין תהיה מקובלת עליהם. יש לנו אחריות להישאר ביחד ולכבד את הכרעות בתי המשפט, יהיו אשר יהיו.
