מצב טוב, עם הרבה סימני אזהרה. העשור שתם השבוע היה אחד הטובים לביטחון ישראל. ישראל התחזקה במהלכו צבאית, מדינית וכלכלית בזמן שכמה מאויביה, ובהם איראן, סוריה וחיזבאללה, ידעו ימים קשים. ואולם, העשור החדש מביא עימו סכנות רבות, והן עלולות להתממש בכל רגע. הסכנות נובעות מחוסר יציבות בסיסי באזורנו ומתהליכי הסלמה שעלולים להתפרץ במהירות, הן מול איראן וסוריה והן בזירה הפלסטינית. מה ישפיע יותר בעשור החדש – התהליכים החיוביים מבחינת הביטחון הלאומי של ישראל, או הסכנות שאורבות מעבר לפינה? קשה לדעת כעת.
תמונת המצב המעודדת־אך־מסוכנת באה לידי ביטוי גם בהערכת המצב של הביטחון הלאומי לשנים הבאות. הערכה זו היא אחת ממשימות המטה לביטחון לאומי, גוף שהשלים בשנה האחרונה שינוי מבני עמוק. על פי השינוי, המשימות השונות של המטה רוכזו בשישה אגפים ייעודיים. מעליהם פועלים אגפים "רוחביים", ובקצה הפירמידה – ראש המל"ל מאיר בן־שבת והמשנה שלו איתן בן־דוד. שניהם בעברם בכירים בשירות הביטחון הכללי.
בעקבות השינוי חיזק המטה את מעמדו כגוף שמגבש את מדיניות ראש הממשלה ומרכז את עבודת הקבינט המדיני־ביטחוני. העובדה שישראל נוהלה ברוב שנת 2019 על ידי ממשלת מעבר, לא צמצמה את פעילות הפורום.
מבחינת המל"ל, לא רק המבנה השתנה אלא גם תחומי האחריות: במסגרת השינוי בוטלו תפקידי "השליח המדיני" במשרד ראש הממשלה, והמטה לביטחון לאומי הפך אחראי לכל הביקורים המדיניים של ראש הממשלה ועל כל שאר המגעים הבינלאומיים מטעמו.
בעולם קיימות גישות שונות להגדרות "ביטחון לאומי" – מחוסן חברתי ועד עוצמה גרעינית. הגישה בישראל היא שהביטחון הלאומי מתמקד במערכת הביטחון ובמדיניות החוץ, ועוצמתו תלויה בעיקר בשני המרכיבים האלה. תחומים אחרים, כמו חינוך, כלכלה וחברה, משפיעים על עוצמת המדינה אך אינם בבחינת "ביטחון לאומי".
בהתאם לכך, האתגרים המרכזיים של ישראל בעשור הקרוב נמצאים בזירות הביטחונית והמדינית. ואלה הם:
1. מניעת גרעין איראני. כמו לפני עשר שנים, כך גם היום – זהו האתגר הקיומי מספר אחת של ישראל, בשל שילוב הנחישות האיראנית להגיע לפצצת אטום והאיום העקבי שלה להשמיד את ישראל. בעשור החולף לא הצליחה איראן להגיע לפצצת אטום ראשונה, אך קריסת הסכם הגרעין והחזרת משטר הסנקציות הכלכליות לא הצליחו להניא את איראן מהחלום להגיע לפצצה.
הגברת העשרת האורניום על ידי איראן במחצית השנייה של שנת 2019, והעובדה שלא שילמה מחיר ממשי על המתקפה על מתקני הנפט של ערב הסעודית, מגבירות את התעוזה של טהרן. תוכניות הגרעין, שהוקפאו (לפחות בגלוי) בתקופה של ההסכם עם המעצמות, נעות קדימה.
2. מניעת טילים מדויקים. גם האתגר הביטחוני השני במעלה לעשור הבא קשור לאיראן. במקרה הזה מדובר בתוכניתה להקים מאחז קדמי על אדמת סוריה, ולהציב טילים בעלי מנגנון הכוונה מדויק. ישראל נחושה למנוע את ההתפתחויות האלה, ותוקפת מפעם לפעם. זהו הגורם הראשי שיכול להביא למלחמה אזורית בפתח העשור הבא.
הפצצת מטרות איראניות וסוריות בידי ישראל, בניסיון לעצור את הצטיידות חיזבאללה בטילים בעלי יכולות אסטרטגיות, עלולה לגלוש לחילופי אש כבדים בין איראן לישראל. יתרה מזאת, ככל שאיראן תסבול יותר מהעיצומים שמוטלים עליה, כך יגדל הסיכוי שתשבור את הכלים ותיתן פקודת אש רחבה – במפרץ ובגבולות ישראל, כדי להסיח את הדעת מהצרות הפנימיות.
ומה באשר לחיזבאללה? במלחמה בסוריה איבד הארגון 2,500 לוחמים, אך צבר ניסיון קרבי עשיר. האיום הגדול ביותר הוא 150-100 אלף טילים ורקטות שבידי חיזבאללה, מתוכם רק אלפים בודדים מגיעים לטווחים של מאות קילומטרים, המכסים את כל ישראל. הניסיון לייצר טילים ארוכי טווח בעלי דיוק נקודתי נתקל אמנם באינספור הפצצות, אבל לפי הדיווחים איראן וחיזבאללה פיתחו דרך לייצר ערכות המולבשות על רקטות "טיפשות" ומאפשרות להן להתכוונן לעבר מטרה מדויקת, בהנחיית GPS. ככל הנראה, יש כיום כמה מאות טילים כאלה. תהליך הפיתוח וההצטיידות איטי, אבל היד עוד נטויה.
השמדת שש המנהרות החודרות מלבנון לישראל בידי צה"ל הייתה מכה מבצעית קשה לחיזבאללה, וגם העלתה בארגון חשש כבד מעומק החדירה המודיעינית של ישראל בקרבם. אלא שהנושא המטריד ביותר כיום מבחינת מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה הוא ההפגנות הנרחבות ברחבי לבנון. מדובר במחאה עממית נגד הממשלה, וחיזבאללה בתוכה, וגם בהתרסה נגד מעורבות איראן בנעשה בלבנון. בראייה איראנית, ההפגנות מצטרפות למחאה קשה נגדה בעיראק וגם למחאה פנימית במדינה.
3. לשמר עליונות טכנולוגית. בעשור החולף הצליחה ישראל לשמר עליונות בתחומי ההגנה האווירית והסייבר, אבל הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר. במזרח התיכון מתחולל מרוץ חימוש שלא היה כמוהו עשרות שנים. אויבי ישראל מצטיידים בטילי שיוט, במטוסים לא מאוישים ובטילים מדויקים, ומשקיעים רבות בסייבר. מדינות המפרץ רוכשות נשק במאות מיליארדי דולרים, סכומים גדולים בהרבה מתקציב הביטחון הישראלי. ערב הסעודית, שמובילה את ההשקעה, נתפסת בעולם כבת ברית, אבל מהפכות מתרחשות בקצב מהיר בעידן הנוכחי, ויום אחד ארסנל הנשק הזה עלול להיות מופנה, חלילה, נגד ישראל.
4. ארץ הבריתות. בינתיים, מתרבים הפרסומים כי ערב הסעודית היא בת ברית חשובה בציר נגד איראן. באופן אירוני, העובדה שהסכסוך הישראלי־ערבי ירד מסדר היום העולמי, והפך ל"עוד סכסוך" במפת הקונפליקטים העולמית, משחקת לידיה של ישראל. העולם הערבי ברובו אינו אויב של ישראל כיום, אלא חלק מהברית נגד איראן, הכוללת לפי הפרסומים גם מדינות אחרות במפרץ, וגם את מצרים, ירדן וישראל, בגיבוי ארה"ב.
מעמדה הייחודי הנוכחי של ישראל כמעצמת סייבר ברמה עולמית מאפשר לה לכרות בריתות נוספות בכל רחבי הגלובוס. ישראל מחזקת את קשריה עם מדינות רבות באסיה, ומקימה בריתות חדשות ומפתיעות באפריקה. יחסי ירושלים ורוסיה מורכבים, וכוללים מתיחות על רקע המצב בסוריה, אך גם מרכיבים של שותפות עמוקה.
ומעל לכל אלה, בפתח העשור החדש עדיין עומדת במרכז תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל ברית ייחודית, עמוקה וגורלית – עם ארה"ב. בכל סיטואציה פוליטית עתידית בישראל ובארה"ב, תמשיך ברית זאת להיות הגורם החשוב ביותר לחוסנה של ישראל.
