הקונספירציה תמיד יותר מעניינת מאשר האמת היבשה. ככה זה. היה הרבה יותר מעניין ומסעיר לחשוב שפול מקרטני מת בתאונת דרכים והוחלף בכפיל מאשר לקבל את העובדה הפשוטה שלא היה כלום כי אין כלום. יהיה הרבה יותר מגניב לגלות יום אחד שהנחיתה על הירח הייתה הונאה של האמריקנים, מאשר לקבל את האמת הפשוטה והכבר לא מעניינת – שהם באמת הנחיתו אדם על הירח. קורה לפעמים.
לכן, כאשר נודע על סיום העסקתו של יעקב אחימאיר בתאגיד השידור אחרי חמישים שנות פעילות, וירידת התוכנית המיתולוגית "רואים עולם" מאוויר, לא לקח יותר מדי זמן עד שצצו תיאוריות הקשר המוכרות. חיש מהר התמלאו הרשתות החברתיות בהתרפקויות נוסטלגיות שוברות לב. "המגיש שהכי אהבתי", "איך נותנים לתוכנית כזו לרדת?", וכמובן: "הוא פוטר בגלל שהעז להביע את עמדותיו הימניות".
הנה כמה שאלות מתבקשות:
- כל המתרפקים, האם עד לפיטוריו באמת ישבתם וצפיתם בכל מהדורה שלו, או שמא אתם מתענגים על זיכרונות עבר? אילו היה מדובר בתוכנית כל כך נצפית, האם מישהו היה מעלה בדעתו להוריד אותה?
- בשנה האחרונה ירדו משידורי רשת התוכניות של לוסי אהריש, שי גולדן ושרון כידון. שלושתם לא חשודים בימניות. האם מישהו חושב שזה בגלל עמדותיהם הפוליטיות?
- למה שאחימאיר יפוטר בגלל דעותיו הפוליטיות אם הוא מעולם לא אמר אותן בשידור? איזו סיבה יש להניח שראשי התאגיד ייזכרו פתאום שעמדותיו של אחימאיר מציקות להם אחרי 50 שנות עבודה, ויעיפו אותו משידור כדי שיפסיק לומר אותן. זה לא שהם יכולים לפטר אותו מהטוויטר.
כעת תגיע תיאוריית הקשר השנייה: גילנות. הוא מפוטר בגלל שהוא זקן. טענה קצת מגוחכת בהתחשב בעובדה שהאיש המשיך להיות מועסק 14 שנה אחרי שחצה את גיל הפנסיה.
תיאוריות קונספירציה זה נחמד, לא אחת הן גם נכונות, אבל צריך גם לקחת בחשבון שלפעמים האמת הרבה יותר משעממת. והנה האמת הפחות מסעירה: איננו יודעים מדוע באמת פוטר אחימאיר, מהסיבה הפשוטה שארגונים בדרך כלל לא נוטים לפרט סיבות לפיטורין מפני כבודו של המפוטר. התשובה הרשמית שנתנו ב'כאן' היא משום שיש בערוץ תוכנית חוץ יומית אחרת בשם 'העולם היום'. ייתכן שהיו שיקולים נוספים כמו משכורת גבוהה, מיצוי, אולי תחושה שאחימאיר התקשה להתאים את עצמו לקצב הטלוויזיוני החדש של כאן, ואולי גם ענייני רייטינג. בשביל לטעון שהיה מעבר לזה אנחנו צריכים להניח שאי שם במשרדי התאגיד התכנסה חבורת אנשים והחליטה שנשבר לה מההטיה הפוליטית שמעולם לא הייתה בתוכניתו של אחימאיר ושהגיע הזמן לשים לזה סוף.
יכול להיות שזה קרה, אבל בטח שאי אפשר להכריז על כך בכזו נחרצות. מרבית אנשי הימין שמיהרו לשחרר את זעקת הקוזאק הנגזל לא עשו זאת כי הם ישבו ובדקו וחקרו לעומק את סיבות הפיטורין, אלא כי זה התיישב להם טוב עם האג'נדה. עם הנרטיב הנוח שלפיו כל איש ימין שעף מהתקשורת זה רק בגלל דעותיו, ולא חלילה משיקולים יותר יבשים.
למזלו של אחימאיר, הפרסונה שלו חזקה הרבה מעבר למשרה כלשהי שהוא אוחז בה, והוא יוכל להמשיך ולהביע את דעותיו ברשתות החברתיות. סבירות גבוהה שהוא ימצא די מהר עבודה חדשה באחד הערוצים המתחרים.
ובכלל, אדם שפורש בגיל 81 מעבודתו אינו אירוע מצער. זו דרכו של עולם. אנשים עובדים במקום מסוים, מגיעים לשיא ואז פורשים. אחימאיר תמיד ייזכר כדמות נעימת קול שכיף היה לצפות בה במשך שנים, ואם יש דבר שבכאן כן צריכים להצטער עליו – זו העובדה שהוא לא זכה אחרי 50 שנות עבודה להליך פיטורים קצת יותר מכבד.
"רואים עולם", כאן 11
