מוּדעות תקשורתית אינה הצד החזק של הרבנות הראשית לישראל. הרב הראשי יצחק יוסף, גדול תורה זועף, שוב נלכד השבוע על חם בדיבורי שוק. בהבל פה הוא הפך לגויים גמורים מאות אלפי אזרחים שאמנם אינם יהודים על פי ההלכה, אך הם שותפים מלאים לגורל היהודי במדינת היהודים.
רובם ככולם משרתים בצבא, משלמים מיסים ומדברים עברית. רוסיה או אוקראינה, מבחינתם, היא כבר לא יותר מארץ מוצא רחוקה וכמעט נשכחת, כמו תימן עבור יוצאי תימן, מרוקו ליוצאי מרוקו ורומניה ליוצאי רומניה. שום כוח שבעולם לא ישיב אותם לשם. הם חיים בתוכנו ממש. לכל היותר אפשר יהיה להתייחס אליהם כגויים במרשם הנישואין, אבל זה לא ימנע מהם להתחתן בנו בדרכים אחרות. מי שימשיך להערים קשיים על גיורם, יגלה יום אחד שגם בנו או לכל המאוחר נכדתו החליטו להקים משפחה עם מסורב/ת גיור. מה לעשות, החיים והרומנטיקה חזקים יותר מבית שמאי.
נכון, סעיף הנכד בחוק השבות היה רעיון נמהר. עד עצם ימינו הוא מאפשר להמוני אזרחים רוסיים לא ציוניים במיוחד להגר ארצה כדי ליהנות ממנעמי האזרחות הישראלית. הגיע הזמן לבחון בכובד ראש את ביטולו או לפחות את עדכונו. אבל הסעיף הזה נולד כתוצאה מאילוצים היסטוריים כבדי משקל: מה לעשות, תקופת הגלות התארכה משהו והעמידה את אבותינו ואמותינו בניסיונות בלתי אפשריים. לנין, סטלין ושאר צוררי ישראל – קומוניסטים ופשיסטים כאחד – מנעו מהם לקיים אורח חיים יהודי וכמעט השכיחו מהם את מוצאם. ברגע האחרון קמה מדינת ישראל ושערי העלייה נפתחו, אבל את נזקי ההתבוללות שהתרחשה בינתיים אי אפשר היה עוד לשקם. הנס הגלוי של פתיחת שערי בריה"מ נמהל בצרה צרורה. כך הגיעו ארצה המוני עולים מזרע ישראל, אך טעוני גיור.
אילו הייתה הרבנות הראשית קשובה לשעוני הגאולה, היא הייתה מגיירת אותם במהירות, תוך הפעלת הוראות שעה הלכתיות ברוח בית הלל. אבל מחוגי הזמן שלה קפאו. במקום להאיר להם פנים, התייחסותה אליהם הייתה בדרך כלל כמו אל גויים גמורים. הצעות פתרון ברוח מתווה הגיור של משה ניסים נדחו על הסף, כאילו היו גזרת שמד של שלטון נוכרי. הרבנות הקפידה לגייר אותם במשורה בלבד.
עכשיו הרב יוסף מקונן שהם "מצביעים למפלגות שמסיתות נגד החרדים ונגד הדת", ובצדק מקונן. ליברמן אכן אסף אותם כאסוף ביצים עזובות. מפלגתו, שריסקה את גוש הימין והכריזה תחרות עם מרצ בשנאת דתיים, היא העונש הכבד של הרבנים החרדים וגם של קברניטי הציונות הדתית על מחדליהם הממושכים בתחום הגיור. קהות החושים שלהם לבעיה החריפה הזו, והאשליה שהמשיח כבר יפתור אותה בדרך נס, המיטה עליהם ועל כל בית ישראל את צרת הצלחתה של ישראל ביתנו. יום אחד המשיח אכן הגיע, אבל התברר שקוראים לו אביגדור ליברמן. נאום הרב יוסף השבוע היה כשמן בעצמותיו.
