הרוחות סערו אמש (יום א') עם היוודע ההחלטה של לשכת עורכי הדין להאריך את מינויה של עו"ד לאה צמל לתפקיד יו"ר ועדת בתי הדין הצבאיים. ועדות לשכת עורכי הדין הן סוג של רגולטור מטעם הגילדה החזקה בישראל, ובתפקידה אמורה פרקליטת המחבלים הוותיקה לדאוג לתנאי המעצר ופרוצדורות הטיפול במחבלים המובאים למקום. קשה קצת להבין מה עבר בראשם של קברניטי הלשכה כאשר החליטו למנות את הדמות הכי מוטית ורדיקלית לטיפול בסוגיה כה רגישה. מסתבר שצמל מכהנת בתפקיד מתחת לאפינו כבר 8.5 שנים, ואף אחד לא בדק האם עין האח הגדול בבית הדין הצבאי בעופר לא יוצר אפקט מצנן עבור התובעים והשופטים, או למצער גורם להם להתייחס למחבלים בכפפות של משי.
בשביל להבין מדוע המינוי הזה כל כך מטריד, יש להיזכר בהיסטוריה של צמל. יותר ממה שמזעזעת רשימת הלקוחות של עורכת הדין פרקליטת המחבלים הוותיקה, מזעזע שוויון הנפש שלה כלפי מעשיהם המתועבים. כשנשאלה על החלטתה לייצג את עבד אל עזיז צאלחה, האיש שהשתתף בלינץ' ברמאללה באוקטובר 2000 ותועד בתמונה המפורסמת ביותר מאינתיפאדת אוסלו כשהוא מניף את ידיו המגואלות בדם בחלון תחנת המשטרה, הגיבה בביטול: "איזה לינץ', אפשר לחשוב. הוא (המחבל) היה צעיר, מסכנצ'יק כזה".
כך גם כשייצגה את משפחתו של ערפאת אראפעיה, שאנס ורצח את אורי אנסבכר הי"ד. המשפחה עתרה נגד החלטת המדינה להרוס שתיים מהדירות בבניין שבו היא מתגוררת, וצמל טענה בלהט שהוא לא היה בריא בנפשו.
צמל הייתה חברה בארגון השמאל הרדיקלי "מצפן" שפעל בישראל משנות ה-60 ועד לשנות ה-80. בתחילת דרכה התפרסמה כאשר ייצגה את המרגל אודי אדיב, את המחבלים המעורבים בפיגוע הרצחני באוטובוס בכביש החוף ב-1978, את פעילי החמאס שגורשו ללבנון על ידי ממשלת רבין ב-1992. צמל ייצגה את מזכ"ל החזית העממית אחמד סעדאת שעמד מאחורי ההתנקשות בשר רחבעם זאבי, את אחמד מנאסרה שניסה לרצוח נערים בפסגת זאב באקטובר 2015 ואת את חבר הכנסת באסל גטאס מבל"ד שהורשע בעסקת טיעון בהברחת טלפונים ניידים לאסירים ביטחוניים. זוהי כמובן רשימה חלקית בלבד.
בראיון לעיתון מעריב בשנת 1993 הבהירה צמל: "אני בעד פגיעה במתנחלים". בתשובה על שאלת העיתונאית: "תגידי לפחות שאת נגד פגיעה בחיי אדם", עונה עורכת-הדין: "זה לא יהיה נכון, כי אני בעד פגיעה במתנחלים". כשנשאלה במקרה אחר על תשוקת הדם החולנית של לקוחותיה ענתה: "אני לא רואה אותם כמחבלים אלא כאנשים די מסכנים שמנסים בדרכים פרימיטיביות לחלוטין, בחוסר כוח, בהיעדר צבא ובהיעדר ארגון של ממש להביע את התנגדותם לכיבוש. זה הדבר הכי טבעי שישנו". מסיבה זו סערו הרוחות כאשר החליט מפעל הפיס לתקצב בסך של 150 אלף שקלים את פרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל "דוקאביב" בו זכה הסרט הדוקומנטרי שנעשה על פועלה של צמל.
עו"ד אשר אקסלרוד, ראש מחוז ירושלים בלשכת עורכי הדין, לא מבין על מה המהומה. האיש שמינה ויאריך היום את מינויה של עו"ד לאה צמל לתפקיד יו"ר וועדת בתי הדין הצבאיים בטוח שהיא האישה הנכונה במקום הנכון. "הוועדה הזו הוקמה בתיאום עם נשיא בית המשפט הצבאי ב'עופר'", מסביר אקסלרוד "הוועדה בודקת את התנאים לסניגורים במתקן, את תנאי בית המעצר, מתאמת מול בית המשפט ביקורים לעצורים. לאה צמל מוסרת לנו דוחות תקופתיים, והיא ממלאת את התפקיד הזה מצויין, לטובת המערכת.
"מה טבעי יותר מכך, שסניגור שמופיע תדיר בבתי המשפט הצבאי ב"מחנה עופר", הוא שיפקח מטעם לשכת עורכי הדין על מתקני הביקור של עורכי הדין, על קיומם של תנאים סבירים למפגש עם עצירים, ועל רמה תקינה של בית המעצר? לאה צמל ממלאת את התפקיד הזה במסירות כבר למעלה משמונה שנים, בשיתוף פעולה מבורך איתנו ועם בית המשפט הצבאי. אני מודה לה על כך, ומקווה שתמשיך בכך גם בעתיד".
