האח הגדול ממש רוצים שתצפו בהם. אם לא שמתם לב לכיסויי המושבים המושקעים שלהם במטוסי ארקיע, אולי נתקלתם בשלטי הענק שהציבו בכל פינת רחוב, שמפצירים בדתיים וחילונים לחזור הביתה לטלוויזיה. ממתי צריך לשדל אנשים לראות טלוויזיה?
פעם, כשבובלילים ופרידמנים נלחמו זה בזה על חסינות מהדחה, לא היה צריך לשכנע אף אחד לצפות באח הגדול. כולנו היינו שם. הסכמנו אפילו לשלם על זה. בשיא ההתמכרות היה צריך לנתק את הצינור שחיבר את הורידים של הסבתות שלנו למסך.
היום נדמה שתוכניות הריאליטי בירידה מתמדת. 2025 הלכה כלעומת שבאה. האח הגדול רשם בעונה הקודמת נתוני שפל של רייטינג. גם נתונים שפורסמו באתר דה מארקר מצביעים על ירידה של 21% ברייטינג של מוצרי הריאליטי – מממוצע של 28.6 אחוזים בשנת 2012 ל-22.6 בשנת 2017. באחד מערבי הפריים טיים בשבילה גיבורים עפים הצליחה לעקוף את האח הגדול במהלך שידור מקביל.
נדמה שרק הזכייניות מסרבות לקבל את הגזירה. יותר משתלם לעשות תוכניות ריאליטי, סבורים בערוצים, ובמידה מסוימת של צדק. הן זולות יותר, מושכות קהל מגוון וממגנטות אליהן מפרסמים עתירי משאבים. אלא שגם ההנחה הזאת ראויה לבחינה מחדש. אם הריאליטי הגיח לחיינו כמוצר זול שמספק עניין רב והכנסה משתלמת מפרסומות, היום ההפקות נעשות יותר יקרות ויותר פומפוזיות משנה לשנה, האזרחים כבר שבעי ריאליטי ופחות ששים לשתף פעולה עם הצבעות מהבית, והקהל האיכותי שפעם צפה בתוכניות הללו הולך ומפנה את מקומו לטובת בטטות כורסה שיצפו בכל דבר שמשדרים להן, כל עוד רותם ואסי מנחים אותו. יש קהל גדול ואיכותי, חובב טלוויזיה בעיקרו, שתוכניות הריאליטי כבר לא מדברות אליו. והוא הולך ומתרחב, לוקח את הרגליים שלו ועובר לנטפליקס.
הנה וידוי אישי של צופה לשעבר: נשבר לי מתוכניות ריאליטי. אם אצטרך לראות עוד עונה אחת של תוכנית בישול, בחיי שאינני אחראית למעשיי. אם יעבור לידי בקבלה המקום השני מהעונה האחרונה של מאסטר שף, רוב הסיכויים שאחשוב שהוא הבלבוי. לא מעניין אותי מי יזכה בכוכב הבא, אין לי מושג מי שופט במשחקי השף, ובאופן כללי מוחי הקטן חדל לעכל שמות של מפורסמים לרגע. אני אעדיף פרק אחד של "פאודה" על פני אלף גמרים של הישרדות.
הגיע הזמן לתהות בכנות מתי יבוא היום שבו הזכייניות יחליטו להיפרד מהז'אנר. כמה זמן זה אמור לקחת. עד מתי הישרדות איי הפנינה. רק דמיינו לעצמכם – מדי ערב, במקום לצפות בעוד תחרות משמימה עם אנשים שלפני רגע עוד ניגבו חומוס אצל אבו שוקרי, תקבלו למסך שלכם סיפור ישראלי באמת חדש. דוקו מושקע. דרמה משובחת. עיבוד טוב לספר. איך זה שאנחנו לא דורשים את זה מספקיות התוכן שלנו? מי לא יעדיף לצפות בסיפור ישראלי מעובד היטב על פני חבורת אנונימיים בתחפושות של פירות וירקות?
זה לא יקרה אם לא נחליט על זה, ונכריז בעצמנו על מות הריאליטי. 20 שנה הן די והותר. היינו, הבנו, צפינו בכל הפרובוקציות האנושיות האפשריות, נרקבנו מול מוזיקת כינורות מרגשת והלכנו לישון כאילו כלום.
זכייניות יקרות, אני פונה ללב שלכן – החזירו את הדרמה לחיים שלנו. שימו את הכסף שלכן על תוכן שבאמת שווה צפייה. במשך 20 שנה הרגלתם את העם לצריכת מוצרי ג'אנק, זה הזמן לעבור לאוכל בריא.
