סיבוב קצר בבית שבו שוכנת מכינת 'אופקים למדע', בהמתנה למפגש עם חניכיה, אישר אצלי את התחושה שזו לא עוד מכינה קדם־צבאית. על המראה הגדולה בסלון מתנוססת כתובת: "את הכי יפה כשמוח לך". בכל חללי הבית מפוזרים שלטי "הידעת" עם טקסטים מדעיים מותאמים לחפצים שעליהם הודבקו. כך למשל, על המקרר מודבק טקסט המספר על המצאת מנגנון הקירור, על החלון מודבק מידע על חלונות זכוכית, ואפילו על דלת השירותים מופיעה תיבת "הידעת" עם פרטים על מיקומה של האסלה היקרה בעולם.
תשעה־עשר חניכים וחניכות מכל רחבי הארץ לומדים ב'אופקים למדע', המכינה המדעית הראשונה בישראל, שנפתחה באופקים בתחילת שנת הלימודים. מדובר ביוזמה של מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, בשיתוף עם עיריית אופקים.
מלבד תכנים לימודיים שאפשר למצוא בכל מכינה בתחומי יהדות, ציונות וחברה, חלק ניכר מסדר יומה של המכינה מוקדש ללימודי מדע וטכנולוגיה. החניכים במכינה מנתחים מאמרים, מפתחים יכולות מחקר ועורכים היכרות עם עולם המדע העסקי וגם עם שאלות של מוסר ופילוסופיה במדע. כל שבוע לימודים נפתח בביקור במכון ויצמן, שם הם שומעים הרצאות ונפגשים עם חוקרים ועם עבודתם המחקרית. לצד הלימודים המדעיים, פלח ניכר מהשבוע מוקדש להתנדבות בקידום החינוך המדעי במערכת החינוך של אופקים. בתיאום עם מחלקת החינוך העירונית, החניכים מלמדים על פי תוכניות של מכון דוידסון בארבעה בתי ספר יסודיים, מעבירים חוגי העשרה בתחומי מדע במרכז המדעים של אופקים, ומפעילים מרכז למידה לתלמידי תיכון.
הרעיון להקמת המכינה נולד אצל אלי עמדי, ראש המכינה, לפני כשלוש שנים. עמדי, תושב ירושלים, אינו איש מדע. הוא בא מתחום החינוך הבלתי־פורמלי. בעבר הקים קבוצות של שנת שירות, וניהל במשך עשר שנים את הפנימייה בתיכון למדעים ואומנויות בירושלים. בשנים האחרונות ריכז את תוכניות התלמידים המצטיינים במכון דוידסון, אבל גם שם עיקר עיסוקו היה בתכנים חברתיים. "הבנתי שלמעשה אני מעביר לתלמידים תכנים של מכינה קדם־צבאית", הוא מספר. "מכאן בא הרעיון לייסד מסגרת קדם־צבאית שתוכל לעשות את זה בצורה משמעותית יותר. הרעיון היה לקחת חבר'ה שיום אחד יהיו מדענים בישראל, ולחזק אצלם את החיבור למדינה ולחברה. המטרה היא שגם כשהם יהיו מדענים גדולים, יהיו להם שיקולים חברתיים. שיחשבו איך להתחבר למדינה והיכן הם יכולים לתרום לה".
כשעמדי הגיע עם הרעיון לפרופ' דניאל זייפמן, נשיא מכון ויצמן עד לאחרונה, סיפר לו זייפמן שלפני כמה ימים ביקרה במכון יהלומה זכות, פעילה חברתית מוכרת מאופקים שפועלת ליצירת חיבור בין המכון לעיר. זכות הקימה ומנהלת מרכז חוסן באופקים, ופועלת בו בדרכים שונות לחיזוק החוסן האנושי והקהילתי בעיר גם בזמן שגרה. זייפמן הציע לחבר בין המכינה לאופקים, והשידוך עלה יפה. עיריית אופקים והעומד בראשה איציק דנינו טיפלו במציאת בית למכינה והתחייבו לממן את דמי השכירות.
גיוס החניכים הניב קבוצה מגוונת של חובבי מדע ממקומות שונים בארץ. תומר ריפין מבית־יהושע הגיע למכינה מסיבות חברתיות. "השתתפתי בקורסים שונים של מכון דוידסון, הרגשתי שזכיתי להיחשף לתכנים שהרבה ילדים לא נחשפים אליהם, ורציתי לעזור בחשיפה של עוד ילדים לעולם המדע". יערה לפיד משדרות הגיעה למכינה בגלל התוכן המדעי: "באתי יותר בשביל החלק הלימודי של המכינה, כדי להיפתח לתחומים מדעיים שלא הכרתי בבית הספר. לצד זה, אני שמחה גם על ההתנדבות". תום לורנצי מיקנעם הגיע בעיקר מסיבות של סולידריות עם תושבי עוטף עזה. "בצפון רק שומעים כל פעם על הסבבים בדרום. רציתי לנסות להבין מה חווים התושבים שגרים כאן בתקופות הקשות". תאיר גדעוני, בת אופקים, נחשפה למכינה לאחר ביקור במכון דוידסון לשם הכשרה קצרה. "מכיוון שהמכינה פועלת בעיר שלי, יש לי יתרון של מקומיות. אני יודעת יותר משאר החברים מה הצרכים של הנוער כאן".
מחפשים את התשוקה
החיבור של חניכי המכינה לעיירה מתרחש לא רק במסגרת פעילותם עם הילדים והנוער, אלא גם במהלך השבתות שבהן הם נשארים במכינה ומתארחים אצל משפחות מהעיר. כמכינה מעורבת שלומדים בה גם שני חניכים דתיים וכמה מסורתיים, חניכי המכינה מקפידים על מטבח כשר ועל שמירת שבת במרחב הציבורי, ואינם מקיימים פעילות מחללת שבת בשבתות המכינה.
אלי עמדי, ראש המכינה: "הרעיון הוא לקחת חבר'ה משם שיום אחד יהיו מדענים, ולחזק אצלם את החיבור למדינה ולחברה. שגם כשיהיו חוקרים גדולים, יהיו להם שיקולים חברתיים"
יותר משמונים מועמדים כבר נרשמו למיונים למחזור השני של 'אופקים למדע' שמתגבש בימים אלו, ועתיד לכלול שלושים חניכים. דרישות הסף הן להיות בוגרים של מגמה מדעית לבגרות או של תוכנית מדעית מחוץ לבית הספר. "אנחנו מחפשים נוער עם תשוקה למדע", אומר עמדי. "לא כל מי שלומד במגמה מדעית רוצה גם לעסוק במדע. החבר'ה שאנחנו מחפשים הם כאלו שמדברים על מדע עם ניצוץ בעיניים. התשוקה הזאת מנבאת את ההצלחה שלהם יותר מאשר הצטיינות במדעים בתיכון. גם כשחשבנו על התלמידים באופקים הגענו למסקנה שהכי חשוב לנו שהם יקבלו מחניכי המכינה את האהבה למדע". חניכי המכינה מספרים שבאחת מפגישותיהם עם פרופ' זייפמן, הוא סיפר להם שגם באיתור חוקרים למכון הוא מחפש קודם כול תשוקה למדע וסקרנות, ורק אחר כך בוחן את הידע.
ד"ר ליאת בן־דוד, מנכ"לית מכון דוידסון, רואה במכינה החדשה הגשמת החזון של המכון שבראשו היא עומדת. "המטרה שלנו היא להנגיש את התפיסה המדעית לכל אזרח בכל חלקי החברה, בלי קשר לשאלה אם יהיה מדען. החלטות רבות שלנו בחיים מבוססות על מדעים, ואנחנו רוצים אזרחים בעלי ידע שיוכלו להחליט החלטות מושכלות ומבוססות. מבחינתנו המכינה היא מודל לקידום המטרה הזאת. ההשתתפות במכינה מחברת בין תחומי העניין של הצעירים ובין מעורבות ועשייה שלהם בחברה. בעיניי זו הדרך ליצירת חברה פעילה ומתקדמת שמקבלת אחריות למה שקורה סביבה". 
