הכנסת פועלת מכוח חוק, תקנון ומסורת. חוק יסוד הכנסת ותקנותיה אינם מכירים כלל ברעיון של הבאת עדים לישיבות ועדת הכנסת, העוסקות בהסרת חסינותו של חבר הכנסת.
עדים העולים לדוכן אמורים לצייד את בתי המשפט בעובדות ישירות ועקיפות על התנהלותו של נאשם, ככל שהם היו מעורבים באותם אירועים עליהם הנאשם עומד לדין, להוכחתם או להזמתם של מניעיו ודרכי התנהלותו לטוב ולרע. עדים שבאים לבית המשפט מוזמנים להעיד על ידי התביעה (המדינה הפרקליטות) וכן על ידי ההגנה (הסנגוריה) של הנאשם.
שמיעת עדים והסקת מסקנות על פי עדויותיהם, מבוססת על השכלתם, ניסיונם, הגיונם ומקצועיותם של שופטים. לחברי כנסת אין את הכלים, ההשכלה, הניסיון והמקצועיות לשמוע עדויות ולהסיק על פיהן דבר כלשהו.
יתירה מזו, מנגנון החסינות של חבר הכנסת נועד ביסודו להגן עליו עניינית ומהותית בעיקר מהאופוזיציה. זאת על מנת לאפשר לו לבצע את עבודתו הפרלמנטרית באין מפריע, הן מבחינת חופש הביטוי שלו והן מבחינת יכולתו לעשות שימוש בכלים הפרלמנטריים העומדים לרשותו בלא מורא וללא התעמרות או רדיפה שלטונית.
ברבות השנים, מנגנון הסרת החסינות עבר שינויים בכל הקשור לנטל בקשת החסינות או הסרתה. בעבר היה על היועץ המשפטי לממשלה – שהוא גם ראש התביעה – לבקש מוועדת הכנסת ומהמליאה להסיר את חסינותו של ח"כ, על מנת לאפשר את העמדתו לדין בפני בית המשפט המוסמך. מאוחר יותר שינתה הכנסת את חוק חסינות חברי הכנסת, כך שכיום הנטל מונח על כתפי חבר הכנסת הנאשם לבקש מוועדת הכנסת וממליאתה שלא להסיר את חסינותו.
כך קרה שלאחר שראש הממשלה שמע מהיועץ המשפטי לממשלה שבכוונתו להעמידו לדין בגין מתן שוחד מרמה והפרת אמונים, פנה נתניהו בעצמו לכנסת וביקש כי תיתן לו חסינות מפני העמדתו לדין בגין אישומים אלה.
לראש הממשלה יש טענות אותן הוא מבקש להביא בפני ועדת הכנסת, לפיהן הוא סובל מרדיפה של המשטרה, הפרקליטות, פרקליט המדינה, היועץ משפטי לממשלה, היועץ המשפטי לכנסת וכעת גם יו"ר הכנסת. מאז ומעולם גורמים המייצגים משטרה, פרקליטות, משרד המשפטים נמצאים בצדה של הממשלה אשר ראש הממשלה עומד בראשה. איך הוא יכול לטעון לרדיפה על ידי הכפופים לו?
יש לנתניהו טענה על אכיפה בררנית. ראשית, כבר הועמדו נשיא וראש ממשלה לדין ואף הורשעו ואיש מהם לא ביקש חסינות. שנית, אין בטענה זו כדי לשחרר אותו מהאישומים נגדו, ושלישית, אולמרט וקצב נטלו על עצמם להוכיח את חפותם בפני בית המשפט – מה כאן בררני?
נתניהו, ביודעו את חומרת מעשיו ואת סביכות התנהלותו, ומתוך חרדה גדולה מפני העמדה לדין בבית המשפט, מנסה לחמוק מרוע הגזירה באמצעות חסינותו. הוא מודע לכך שאם יוגש נגדו כתב אישום לבית המשפט לפני הבחירות הקרבות, לא יוכל יותר להרכיב ממשלה ולעמוד בראשה יען כי כעת, הוא ראש ממשלת מעבר ולא ראש ממשלה ממשיך בכהונה.
טענותיו על "תפירת תיקים" וזלזולו בקבלת מתנות ובקבלת סיקור חיובי בתקשורת בתמורה למיליארדים אינן ראויות להידון בוועדת הכנסת. דינן להישמע אך ורק בבית המשפט.
בשבועות הקרובים נהיה עדים לשלל תרגילים, ניסיונות התחמקות ולהטוטים שונים שכול מטרתם להרוויח זמן ולמנוע העמדה לדין לפני מערכת הבחירות הקרובה. פרקליטיו ינסו להביא עדים לדיוני ועדת הכנסת, לנסות להציג ולהתדיין על ראיות לטוהר מעשיו, למשוך זמני דיון ולבקש הפסקות או למנוע את רציפות הדיונים. אסור לה לכנסת לתת יד לתעלוליו של נתניהו, וגם לא לעצור למול שטף פניות עתידי לבג"ץ.
כותב שורות אלו עמד בראש וועדת הכנסת במספר דיוני חסינות ובראשם ניסיונו של השר אריה דרעי לזכות בה (עוד טרם הרשעתו וריצוי עונש המאסר שהוטל עליו).
דיוני הסרת החסינות של דרעי נערכו ברציפות, ביעילות, בנחרצות ובנפש חפצה. לא רדפו אותו , לא פגעו בעבודתו הפרלמנטרית, לא אכפו אכיפה בררנית. לא הותרה בהם השמעת עדים מכול סוג שהוא. בסוף הדיונים הכנסת החליטה להסיר את חסינותו, להימנע מלהפוך עבורו עיר מקלט, ולאפשר לו להוכיח את חפותו בבית המשפט.
על יו"ר הוועדה ח"כ ניסנקורן לנהל את דיוני הוועדה בהחלטיות, לקצוב לעורכי דינו של נתניהו את משך השמעת טיעוניהם ולהעמיד בתוך שתיים שלוש ישיבות ולא יותר את בקשת ראש הממשלה ליתן לו חסינות להצבעה בוועדת הכנסת. אם ניסנקורן יעשה כן ויהיה ברור לראש הממשלה שימנעו ממנו את ה"תרגילים" וכי צפוי שתוסר חסינותו, קרוב לוודאי שהוא יודיע עוד קודם להצבעות כי הוא חוזר בו מבקשת החסינות.
ויבוא לציון גואל!
