הבקשה לפסול את ריצתה של ח"כ היבא יזבק (הרשימה המשותפת) לכנסת בעקבות התבטאויותיה הקשות זכתה השבוע לתמיכת רוב המפלגות הציוניות בכנסת, אך קמו לה גם לא מעט מתנגדים. הרשימה המשותפת כולה התייצבה לצד יזבק, ומרצ ויהדות התורה סרבו להצטרף לבקשת ההדחה שהגיש ח"כ אופיר כץ. ח"כ יאיר גולן, סגן הרמטכ"ל לשעבר, הקטין את טענות כשאמר כי דבריה של יזבק מעוררים בו "אי נוחות", אך על אמירות בפייסבוק לא מדיחים חברי כנסת.
הוא צודק. על אמירות קלות דעת בפייסבוק אכן לא צריך להדיח אנשים מעבודותיהם. גם עם נציגי ציבור מותר להיות סלחניים, אם הם כשלו בלשונם. הבעיה עם היבא יזבק היא שחברת הכנסת הציגה עמדה מוטרפת, אנטי-מוסרית ואנטי-ישראלית, שמבזה את כנסת ישראל וגם הציבור שהיא מתיימרת לייצג.
המסנגרים על יזבק טוענים כי היא לא קראה לבצע פיגועים, אלא בסך הכול שתפה פוסט המצהיר שסמיר קונטאר הוא "שאהיד" ומדובר בכלל ב"ביטוי דתי" על כל מי שנפל במערכה על רקע מאבק אידיאולוגי. אין באמירה זו שום היגיון. אי אפשר לשתף פוסט על מישהו שרצח ילדה באכזריות איומה שמגדירו כ"קדוש" ובאותה נשימה להכריז על "התנגדות לאלימות". אי אפשר להלל רוצחים מתועבים ובו בזמן להתהדר בפציפיזם. זו סתירה פנימית וחוסר יושרה מצד אלו שמגנים עליה.
אך הדברים הופכים להיות חמורים יותר דווקא עם אותו פוסט על דלאל מוגרבי משנת 2013. כן, מדובר בפוסט ישן. כן היבא יזבק לא הייתה נציגת ציבור באותם ימים. עוד לא מלאו לה אפילו שלושים. ובכל זאת, הפוסט הישן ההוא שיזבק כתבה כשהיא בת 28 ופעילה מוכרת ובולטת בבל"ד צריך לחסום את דרכה לכנסת ישראל. כפי שפורסם באתר מקור ראשון, התמונה ששיתפה יזבק הייתה מדף פייסבוק אנטישמי שמקורו בתוניסיה והציף במשך מספר שנים פרסומים עלובים ונחותים נגד ישראל והעם היהודי. באותו היום הוחלט להלל את המחבלת הפלסטינית דלאל מוגרבי עם טקסט המתאר את גבורתה בפעולת הטרור שבצעה בשנת 1978. מוגרבי עמדה בראש חולייה, חטפה אוטובוס ופוצצה אותו על יושביו. בפעולת הטרור הזו נרצחו 35 ישראלים, ביניהם 12 ילדים.
אלא שמתברר שיזבק לא רק היללה את רוצחת ההמונים על "מנהיגותה", אלא התייחסה ישירות לטקסט שנכתב על ידי האתר התונסיאי: תיאור גבורתה והצלחתה לבצע פעולת רצח של עשרות אזרחים ישראלים.
"הלוחמת והגיבורה דלאל סעיד אל-מוגרבי מתה כשאהידית כשהובילה את פיגוע כביש החוף", נכתב שם. "דלאל נולדה במחנה פליטים סברא בביירות בשנת 1958 מאם לבנונית ואב פלסטיני שהיגר ללבנון בשנת 1948. בפקודתו של השהיד אבו ג'האד, דלאל הובילה קבוצת של 'פדאיון' בשם 'קבוצת דיר יאסין' ונכנסה לפלסטין מהים… היא חטפה אוטובוס ישראלי מלא בנוסעים שהיה בדרך מחיפה לתל אביב… לאחר מכן התנהלה מערכה עם הצבא הישראלי שבמהלכה היא ומספר מחבריה נהרגו… כמו כן נהרגו יותר מ-30 ישראלים ונפצעו בסביבות ה-80 איש.. השהידית (דלאל) השאירה אחריה צוואה שבה היא אמרה: 'המשיכו במאבק… התרחקו ממחלוקות והתרכזו באויב המשותף… עד לשחרור פלסטין…' רחמי אללה עליה ועל כל השהידים של פלסטין".
מסתבר שעל הטקסט הזה המתאר אך ורק את "הצלחתה" הטרוריסטית לרצוח יהודים, כתבה יזבק בהתפעלות על "ההספק" המדהים של רבת המחבלים שעלתה השמימה על ידי כוחות הביטחון הישראליים בגיל כה צעיר. על הטקסט הזה, המתאר פעולת רצח המונית, כתבה מי שתהיה חברה בפרלמנט הישראלי שהיא "מצדיעה" לה על פועלה וכי היא סמל ומופת ל"התנגדות נשית".
כלומר על פי יזבק, רצח עשרות ישראלים ו-12 ילדים על ידי מחבלת פלסטינית הוא ביטוי לעוצמה נשית, לפמיניזם. דלאל מוגרבי, צעירה בת עשרים, רוצחת המונים, היא סמל, על פי חברת הכנסת, ל"העצמה נשית". האם השתגענו לחלוטין שהדבר הזה עובר בשתיקה? יזבק למעשה פרסמה טקסט המתפעל מרצח אזרחים ישראלים חפים מפשע. מדובר בעולם ערכי מעוות ומסוכן. עולם מוטרף המבטא שנאה עזה לישראל, לחברה הישראלית, לעם היהודי. טקסט כזה איננו מעורר רק אי נוחות, הוא מעורר פלצות. מי שמתלהב מרוצחת המונים ומרצח יהודים, לא רק שאינו ראוי להיות בכנסת, אלא לבוז מוחלט.
