אפשר לכתוב גם מילים פשוטות. יש לי קרחת. היא בוערת לי על הראש, למעלה, מעל המוח. כל מי שרואה אותי, רואה גם אותה. כל מי שמביט בי, מגניב גם אליה מבטים. ובגלל שיש לי קרחת, אני עכשיו אדם קירח. זה מי שאני, זה מה שאני. כשאני משחק כדורסל, והקבוצה שמשחקת נגדי מחלקת שמירות, אני רואה אותם מצביעים עליי ואומרים, יוסי, אתה שומר על זה, שם, הקירח. וזה באמת מה שקורה. יוסי שומר על הקירח, והקירח הזה הוא אני.
יש לי קרחת. כבר בצבא הייתה לי קרחת. החברים שלי בטירונות צחקו עליי שאני מזדקן במהירות, ואני חייכתי וחשבתי לעצמי, נו טוב, אפשר לחשוב, אז אני קצת מקריח, אז השיער שלי קצת דליל, זה לא כזה נורא. כשאבא שלי היה מבקר אותי בבסיס בערד, הוא היה אומר לי, אתה צריך שפרה תלקק לך את הראש, ואני אמרתי, מה אתה רוצה אבא, ואבא שלי אמר, אני כשהייתה לי רפת, הייתה לי שמה פרה שהייתה מלקקת לי את הראש, וכל בוקר הגעתי לשם ונתתי לה ללקק אותי. הרוק שלה, זה שומר על השורשים של השיער, כל האחים שלי כולם קירחים, אני היחיד עם שיער, זה בגלל הפרה הזאת אני אומר לך. ככה הוא אמר. וליום ההולדת שלי הוא קנה לי מין ערכה כפולה ויקרה של מינוקסי חמש או משהו כזה. אני חושב שזאת המתנה הכי מעפנה שקיבלתי בחיים.
יש לי קרחת. זאת לא אשמתי, אלו הגנים שלי, מה אני יכול לעשות. על כורחך אתה חי, ועל כורחך אתה מת, ועל כורחך אתה נראה כמו ישבן שעיר. בהתחלה הקרחת שלי הייתה חמודה ורגועה ומחויכת, כזאת שבקושי מרגישים, אבל בשנת אלפיים ושש עשרה, היא פתאום צברה תאוצה. עברתי שנה של גיהינום. אבא שלי נפטר, וחצי שנה אחר כך שירה ואני עברנו הפסקת היריון ולידה שקטה בחודש שישי. הדיכאון שינה אותי. הפנים שלי התקמטו, העיניים שלי שקעו, הלחיים שלי נשמטו, והקרחת שלי גדלה לממדי ענק. אני זוכר איך פעם אחת, בסוף אלפיים ושש עשרה, הסתכלתי במראה וראיתי איש קירח עומד מולי. זהו, חשבתי לעצמי. זה קרה.
* * *
יש לרבי נחמן תורה אחת, מפורסמת מאוד, ויפה מאוד, תורה רפ"ב בספר שלו, ליקוטי מוהר"ן, ובתורה הזו הוא מדבר על היכולת שלנו ללמד זכות על אנשים מרושעים, על היכולת שלנו לגלות חמלה כלפיהם, ולחפש בהם מעט טוב. כי בכל אחד יש נקודה טובה. גם ברוצח השפל ביותר יש נקודה טובה. וצריך לחפש את הנקודות הללו, ולמצוא אותן, כי כשמוצאים אותן, הרשע הופך לקצת פחות רשע. הוא באמת משתנה בזכות המבט שלנו, וככה אנחנו יכולים באמת לשנות את העולם הזה, ולהפוך אותו לעולם טוב יותר, שפחות רשעים מסתובבים בו.
זו תורה שהולכת איתי. בכל פעם שאני חווה משבר כלשהו עם חבר, או עם קולגה, אפילו עם הבת שלי. בכל פעם שנמאס לי ממישהו, בכל פעם שהשנאה עולה לי לאוזניים, אני ממהר לחפש את הנקודה הטובה באותו אדם. הרי יש בו משהו טוב. בכל אחד יש משהו טוב. וכשאני מוצא בו איזו נקודה טובה, אני מרגיש פתאום איך כל האנרגיה שלי משתנה.
ובהמשך התורה הזו, במהלך רטורי מדהים, רבי נחמן אומר שגם בעצמנו אנחנו צריכים למצוא נקודות טובות. הרי אנחנו שונאים את עצמנו. אנחנו שונאים את עצמנו כי אנחנו תקועים עם עצמנו כל הזמן, מהבוקר עד הערב. ובגלל שאנחנו מכירים היטב את כל הרגעים העלובים שלנו. אנחנו מכירים את עצמנו כשאנחנו מחטטים באף וכשאנחנו משקרים וכשאנחנו חותכים בכביש. זאת האמת, אף אחד לא שונא אותנו כמו שאנחנו שונאים את עצמנו. תסמכו עליי בהקשר הזה, אף אחד לא שונא אותי כמו שאני שונא את עצמי. תראו את הקרחת המכוערת הזאת. מה זה הדבר הזה. מה זה צריך להיות.
רוב האנשים פגומים ושבורים וסדוקים ועקומים. ככה העולם. יש נמוכים ויש שמנים ויש מחוצ'קנים ויש קירחים, ויש כאלה עם אף גדול, או כרס מבצבצת, או שערות בכתפיים, או פלולה מוזרה על הצוואר. אלה החיים. לכל אחד יש את השיט שלו. וזה לא דבר רע. כלומר, זה כן דבר רע, אבל הרע הזה הוא בסך הכול הזדמנות שניתנה לנו, לחפש בעצמנו מעט טוב, שלא לומר הרבה טוב, שלא לומר, למי אכפת מהקרחת המפדחת הזאת, מה שחשוב זה שאני מותק. ככה רבי נחמן אמר.
* * *
החיים הם עסקת חבילה. רוב האנשים לא היו מתחלפים עם רוב האנשים. הכלא שבו אנחנו נתונים הוא הסיפור שלנו. יש בו טוב ויש בו רע, יש בו דיכאונות ויש בו נחמות. עם המכלול הזה אנחנו צריכים לעבוד, עם הסלט הזה אנחנו צריכים להתנהל. רוב הזמן אנחנו עסוקים בלשנוא את עצמנו, אבל זה לא צריך להיות ככה, באמת, באמת שלא, תקראו את רבי נחמן ותראו. התנועה צריכה להיות הפוכה. אנחנו אמורים לחפש בעצמנו נקודות טובות, עוד נקודה ועוד נקודה. בזה אנחנו צריכים לעבוד, רק ככה יש לנו סיכוי להתנחם. וזאת כל התורה כולה.
יש לי קרחת על הראש, זה נכון, אבל הקרחת הזאת לא "שלי", והיא לא "אני". היא חלק ממני. לפעמים אני מתבייש בה, לפעמים אני צוחק עליה, אבל רוב הזמן היא סתם שם, כמו כל שאר הדברים. החיים הם עסקת חבילה, כל דבר הוא חלק מכל דבר. וחשוב להתעסק בטוב, חשוב לחפש את הטוב, להתנחם בו, ללכת לאורו. אז אני קירח, אפשר לחשוב. מה הבעיה להיות קצת קירח. אומרים שקרחת זה מושך. נראה לי שככה אומרים. לא יודע. לא משנה. צריך להתעסק בטוב, זה מה שחשוב.
