עדיין לא נחשפנו לפרטיה המלאים של "עסקת המאה" של דונלד טראמפ לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אבל ממה שעולה מהדברים שכבר פורסמו אין ספק כי מהזווית הפוליטית-אמריקנית היא מכוונת קודם כל למצביעים אוונגליסטים, שמהווה בין רבע לשליש מאזרחי ארה"ב – רובם ככולם מצביעי המפלגה הרפובליקנית.
התוכנית הזו, שעושה רושם כי היא מצדדת אחת לאחת בכל דרישותיה של ישראל, מתאימה ככפפה ליד לאמונה האוונגליסטית בכך שארץ ישראל כולה שייכת לעם היהודי, ומהווה תזכורת ברורה של הנשיא לתומכיו כי הוא לא זונח לרגע את הדאגה לישראל. לצד נושאים חשובים נוספים לבייס הזה – כמו מינוי שופטים שמרנים בבית המשפט העליון, מלחמה בהפלות ובמידה מסוימת גם בשימור התיקון לחוקה שמתיר נשיאת נשק – התמיכה במדינת ישראל הכרחית לגיוסם של האוונגליסטים ביום פקודה: הבחירות. אין זה סוד כי לנוצרים שמרנים רבים יש בעיה קשה עם סגנונו הבוטה של טראמפ ואורחות חייו שאינם מייצגים בלשון המעטה שמרנות מהסוג שהם מעוניינים לקדם. לכן, ההדגשה של התמיכה בישראל, כשאנו כבר עמוק בשנת הבחירות, הוא מהלך תחזוק מתבקש לקהל הטראמפי.
על הדרך, מצליח הנשיא להכניס את מתחריו הדמוקרטים למבוכה. בעוד שבוע תחל רשמית עונת הפריימריז לקביעת המועמד שינסה להביס את טראמפ בשלישי בנובמבר הקרוב, והפילוג בין צדדים שונים במפלגה הזו בין מתונים יחסית לרדיקלים לא פוסח גם על העמדה כלפי מדינת ישראל. מתונים ומי שניתן להגדיר במחנה תומכי ישראל כמו ג'ו ביידן, שהוא כרגע המועמד המוביל, ינסו לעשות הכול על מנת לא להיכנס לשדה המוקשים ששמו עסקת המאה, שכול הצהרה לגביה יכולה לסבך אותם עם קהל מצביעים פוטנציאלי.
האגף הרדיקלי במפלגה, שכולל בין השאר את ברני סנדרס – המועמד שנמצא לפי ממוצע הסקרים במקום השני – יכול לנסות ולהשתמש בתכנית המאה על מנת להדגיש את ההבדלים בינו לבין המועמדים המתונים. אולם גם זה יכול בקלות להפוך לחרב פיפיות. אם שמים רגע בצד את הקצה השמאלי של המפלגה הדמוקרטית, רוב האמריקנים עדיין אוהדים את ישראל יותר מאשר את הפלסטינים, ואמירה חריפה מדי כנגד התכנית עשויה להתפרש כהתקפה כנגד ישראל ולגרום לריקושטים בנושא חוץ – שנראה כי המועמדים משתדלים שלא להכניס למגרש הפוליטי כרגע.
ויש גם את אלמנט משפט ההדחה של הנשיא. פרשנים שונים טענו כי עיתוי זימון הפסגה בין טראמפ, נתניהו וגנץ השבוע נועדה להסיט את תשומת הלב הציבורית מהמשפט שמתנהל נגד הנשיא בסנאט. אלא שככל הנראה מדובר בשיקול משני לכל היותר – טבלאות הרייטינג מראות בבירור כי הציבור האמריקני כמעט ולא מתעניין במשפט הזה. אולי בלחיצת יד בין נתניהו לגנץ הוא יתעניין יותר.
