בנאום מצב האומה שלו לפני שבועיים העלה נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הצעה לחולל סדרת רפורמות חוקתיות מקיפות, שיאפשרו לו לשמר את כוחו לאחר תום כהונתו השנייה ברציפות ב־2024. ההכרזה הובילה להתפטרות ממשלתו של ראש הממשלה דמיטרי מדבדב, צעד שמשמעותו אתחול כללי של מערכת הממשל הרוסית, המראה גם שמדבדב לא יהיה נשיא אחרי פוטין, כפי שהיה במשך קדנציה אחת ב־2008.
לאחר שדיבר במשך שעה שלמה על המצב הכלכלי והדמוגרפי, בנאומו בן 80 הדקות, התחיל פוטין לדבר על החוקה. כיום החוקה ברוסיה מעניקה לנשיא כוחות כמעט־דיקטטוריים. על פי הצעותיו יוגבל כוחו של הנשיא וכן יצומצם מגוון הנשיאים האפשריים.
ראשית, פוטין הציע שרק מי שהתגורר ברוסיה במשך 25 שנים ברציפות ואף פעם לא החזיק בדרכון זר או בתושבות קבע במדינה אחרת יוכל לרוץ לנשיאות. בגרסה הנוכחית של החוקה, אזרחות שנייה אינה מפריעה לאדם להתמודד לנשיאות. הצעותיו של פוטין ידירו מהנשיאות מספר גדול של רוסים עשירים ומלומדים. לפי נתונים רשמיים לא מדויקים, 543 אלף רוסים מחזיקים בדרכון זר או באישור תושבות קבע במדינה זרה. הרפורמות גם יוציאו מהכלל את אוכלוסיית המהגרים העצומה ברוסיה, שהאו"ם מעריך שהיא מונה 10.5 מיליון איש, 7 אחוזים מהאוכלוסייה הכללית.
הצעד הזה הוא חלק ממה שפוטין רואה כתוכנית להעצמת ריבונות: לפי המנהיג הרוסי, אסור לאפשר לבעלי משרות ציבוריות בדרגות גבוהות, כמו ראש הממשלה, השרים, המושלים והשופטים, להחזיק באזרחות זרה. הוא גם רוצה שחוקיה של רוסיה יקבלו עדיפות גבוהה יותר מאמנות, הסכמים או פסקי דין בינלאומיים. כיום, החוקה קובעת כי להתחייבויות בינלאומיות יש עדיפות עליונה, מה שהוביל לזרם תמידי של פסקי דין מזיקים מצד בית הדין האירופי לזכויות אדם ולכמה תקלות יקרות בבתי דין כלכליים – למשל כאשר חברת הגז הטבעי הממשלתית Gazprom הפסידה 2.6 מיליארד דולר ל־Naftogaz, בעליה של מערכת הובלת הגז האוקראינית. פוטין רוצה שגורמים חיצוניים לא יוכלו להשפיע בעניינים פנים־רוסיים.
בחירת ראש הממשלה ושרים נמצאת כיום בידי הנשיא, והבית התחתון של הפרלמנט רק מעניק את "הסכמתו" להחלטה. פוטין הציע שכל התהליך של מינוי ראש הממשלה יתרחש בבית התחתון, ושראש הממשלה עצמו ימנה את שריו ויגיש אותם לאישור הפרלמנט.
בנוסף, פוטין הציע להעניק לבית העליון של הפרלמנט קול בעניין מינויי ביטחון וחוץ, שכיום הם תחת שליטתו המוחלטת של הנשיא. הוא גם רמז להסכמתו לשינוי שיסגור פרצה שאפשרה לו לחזור לקרמלין ב־2012: קביעת החוקה כי נשיא לא יוכל לכהן יותר מפעמיים ברצף. לפי פוטין, הוא מוכן למחוק את המילה "ברצף", מה שימנע ממנו לנסות להיבחר שוב בבחירות 2030, כשיהיה בן 78.
שינוי כזה גם ימנע ממדבדב את האפשרות לכהן יותר מכהונה אחת, שכן הוא כבר היה נשיא למשך ארבע שנים. אך התפטרותו של מדבדב מראשות הממשלה וההצעה שפוטין הציג לו – מספר שתיים במועצת הביטחון הרוסית, גוף מייעץ חשוב – אומרת שהוא בכל מקרה לא צפוי להיות יורשו הנבחר של פוטין.
בהצעת מגבלות על כוחו של הנשיא, פתח פוטין שלוש דרכים לשימור כוחו לאחר 2024 – שלושתן ישירות פחות מהארכת כהונתו. אחת היא להפוך לראש ממשלה שלו כוחות גדולים בהרבה ולהישאר בתפקיד עד להודעה חדשה. אפשרות נוספת היא לנסות לנהל את המדינה מכס יו"ר הפרלמנט. השלישית היא למשול במדינה מאחורי הקלעים בתור יו"ר המפלגה הדומיננטית בפרלמנט, כפי שעושה ירוסלב קצ'ינסקי במפלגת החירות והצדק בפולין.
כל האפשרויות האלו דורשות שליטה מתמשכת במערכת הפוליטית ברוסיה, כדי שהפרלמנט יישאר גוף של מפלגה אחת. כפי שכתב הפרשן הפוליטי קיריל רוגוב בפייסבוק, "במערכת לא תחרותית, שבה למועמדים ולמפלגות אין גישה חופשית לבחירות וההצבעה מזויפת ולא הוגנת, העברת כוחות לפרלמנט פירושה, ככל הנראה, העברתם למנהיגות המפלגה השלטת בבית הנבחרים… תצורה כזו, שדומה לסינית, תאפשר לפוטין להחזיק למעשה בכוחו ללא מגבלה, בזמן שהוא יציג קבוצה שלמה של יורשים פוטנציאליים שיתחרו זה בזה".
ועדיין, השליטה של פוטין במערכת הפוליטית הרוסית אינה מספקת ערובה חזקה לשמירת כוחו לכל חייו, או ערובה לביטחון אישי לכל חייו. חיזוק שחקנים אחרים במערכת מורכבת אינו מתאים לסגנון המנהיגות שלו. וזה מה שהופך הצעה נוספת שהציג למסקרנת במיוחד. פוטין רוצה לעגן בחוקה תפקיד ברור למועצת המדינה, גוף בעל סמכות מייעצת בלבד כיום. פוטין הקים את המועצה זמן קצר לאחר שנכנס לשלטון בשנת 2000, והיא כוללת את המושלים האזוריים, דוברי שני בתי הפרלמנט ומנהיגי המפלגות הפרלמנטריות. כיום הנשיא הוא יו"ר המועצה. אך זה לא בהכרח יהיה המצב לאחר הרפורמה; פוטין עשוי לבחור לעמוד בראש המועצה לאחר שיוותר על הנשיאות, מה שיגרום לתפקידו לאחר 2024 להיות דומה לתפקיד נשיא קזחסטן הראשון, נורסולטן נזרבייב, שוויתר על תפקידו הישן בשנה שעברה כדי לכהן כראש מועצת הביטחון שהוסמכה לאחרונה.
הצעות הרפורמה החוקתיות של פוטין מרחיקות לכת, ומנוסחות במעורפל בחלק מסוגיות המפתח. שאלות רבות נותרות בלי מענה. פוטין הציע לאמץ את הרפורמה במשאל עם, אך לא ברור כיצד אפשר לערוך הצבעה כזו. קביעת עדיפותו של החוק הרוסי על פני אמנות בינלאומיות תדרוש ככל הנראה אימוץ חוקה חדשה לחלוטין, מכיוון שהיא שוקלת מחדש את אחד העקרונות הבסיסיים של המסמך הנוכחי. גם סמכויותיה והרכבה של מועצת המדינה אינם ברורים, או מידת הרחבת סמכויות הפרלמנט; למשל, האם הוא יוכל לפטר שרים, ולא רק למנות אותם?
יש סיבה לכך שפוטין מציג עכשיו את כל הרעיונות הללו. הממסד הרוסי מודאג מכוונותיו של הנשיא. כעת צריך להיות ברור לכולם שהוא עומד לחפש תפקיד שונה. זהו לא האינטרס של פוטין להודיע בשלב הזה בדיוק מה יעשה, אבל חשוב לו לאותת שהוא אחראי על הקביעה כיצד דברים ייראו – ושהוא מתכוון להישאר בעניינים לאחר 2024 בתפקיד כלשהו. אחרת הוא היה מאפשר לממשיכו להחליט אילו שינויים חוקתיים נחוצים.
האופוזיציה הרוסית, כמובן, רואה את האותות. "התוצאה העיקרית של נאומו של פוטין: כמה מטומטמים או עקומים הם כל מי שאמרו שפוטין יעזוב בשנת 2024", צייץ אלכסיי נבלני, היריב הפוליטי הידוע ביותר של הנשיא. אכן, לא משנה מה הצורה הרשמית של המערכת הפוליטית שפוטין מתכוון ליצור בסוף נשיאותו, החוקה האמיתית של רוסיה נמצאת בראשו. מכאן יגיעו גם הפרטים החסרים.
