תוכנית טראמפ היא תוכנית הכנעה לפלסטינים, ולכן אין לה סיכוי להיות תוכנית שלום. כוונתו של ראש הממשלה נתניהו לספח מיידית את כל היישובים ביהודה ושומרון ואת בקעת הירדן היא סכנה ביטחונית בטווח המיידי, וסכנה קיומית למדינת ישראל בטווח הרחוק יותר.
אני מניח שרבים מקוראי המאמר הזה שואלים את עצמם, "איך זה יתכן שהוא מתנגד ל'עסקת המאה', שהיא התוכנית הטובה ביותר שהוצגה לישראל ע"י ממשל אמריקני כלשהו, ואיך הוא לא לפחות מתלהב מכך שהיא מבטיחה מדינה פלסטינית?!". ובכן, נקודת המוצא שלי היא המשך קיומה הבטוח של מדינת ישראל לפי החזון הציוני של מדינת הלאום היהודית-דמוקרטית. הציונות בנויה על שני אדנים אלה, ומיטוט כל אחד מהם יגרום לקריסת המפעל הציוני כולו. מסיבה זו, ולאור העובדה שבין הירדן לים התיכון חיים היום מספר שווה – פחות או יותר – של יהודים וערבים פלסטינים, רק הקמה של מדינה פלסטינית בת קיימא לצידה של מדינת ישראל תהיה ערובה לשרידותה ושיגשוגה של מדינת ישראל, והנס שהיא מבטאת בתולדות עמנו והאנושות.
אכן, תוכנית הנשיא טראמפ מדברת כביכול גם על תסריט שבסופו מדינה פלסטינית. יחד עם זאת, זו איננה מדינה שהפלסטינים יסכימו לה, ובצדק מבחינתם: מדינה שלא שולטת על גבולותיה ולא שולטת על יחסיה הדיפלומטים איננה מדינה באמת. מדינה על שטח מחורר, שמוקפת מכל עבריה בשליטה ישראלית, ובתוך שטחה מובלעות ישראליות רחבות היקף, איננה בת קיימא, וזאת עוד לפני שהתייחסנו לכך שהתוכנית מדברת על אופציה למדינה כזאת רק בעוד ארבע שנים, במידה והפלסטינים יצליחו לעמוד בתנאים שהם לא באמת ריאליים בעת הזאת.
מי שאיננו מעוניין בהסכם עם הפלסטינים ומאמין שניתן פשוט להכניע אותם, לא צריך להתעניין במאווייהם הלאומיים. יש לא מעטים בימין שכופרים בקיומה של קבוצה לאומית כזו. גישה כזו היא טמינת ראש מסוכנת בחול, שאם תתקבל תאיץ מסלול מסוכן וקטלני למדינת ישראל. תופעת הלאומיות היא תופעה חדשה יחסית בתולדות האנושות, ובכל לאומיות יש יסודות "מדומיינים" כמו שהגדיר זאת הסוציולוג הנודע אנדרסון. אך זה לא משנה את המציאות הסובייקטיבית של לאומיות – הפלסטינים רואים עצמם כקבוצה לאומית, לא פחות מהאמריקנים, הסקוטים, המצרים, הלבנונים וגם אנחנו, הישראלים. הם מוכנים להרוג ולהיהרג למענה. כמונו, שרואים בכל ארץ ישראל את מולדתנו ההיסטורית, הם רואים בכל פלסטין את מולדתם. מסיבה זו, מה שנראה לנו כ"הצעות נדיבות" שכללו נסיגה כמעט מוחלטת משטחי יו"ש (הגדה המערבית), היא מבחינתם פשרה אדירה של הסתפקות ב-22 אחוזים בלבד ממולדתם. אני יודע שהתפיסה הרווחת בימין היא שהם לא יקבלו כל הצעה, אך מהשיחות שאני מנהל כבר למעלה משני עשורים, ומעמדתו הרשמית של אש"ף והעומד בראשו אבו מאזן, הם נכונים לפיתרון כזה, אך רואים בו פשרה כואבת ובטח לא ניצחון. מסיבה זאת הם לא עטו על ההצעות הללו בעבר.
סיפוח חד-צדדי של שטחים והתנחלויות בעקבות התוכנית תהיה טעות דרמטית ומסוכנת. צריך להבין: העובדה שההנהגה הפלסטינית עדיין דבקה בהקמת מדינה פלסטינית בשטחי הגדה היא בבחינת אינטרס ישראלי מובהק. סיפוח השטח לישראל עלול להיות מכת מוות לתפיסה זאת, ומעבר למאבק של הפלסטינים לקבלת זכות הצבעה בישראל. בתחילה יראה כי למאבק כזה לא יהיה כל סיכוי, אך בהדרגה, הוא יתפוס תאוצה ותמיכה, עד שתגיע הנקודה ההיסטורית שבה לא נוכל עוד להתחמק מכך. השטח לא יהיה ניתן עוד לחלוקה, ובכך יגיע הקץ על היסוד היהודי של מדינת ישראל, לאחר דחיקתו הזמנית של הבסיס הדמוקרטי.
כדי להמשיך ולקיים את מדינת ישראל כמדינת הלאום היהודית דמוקרטית, אין מנוס אלא להגיע להסכם שיבטיח את הקווים האדומים והאינטרסים הלאומיים הבסיסיים של שני העמים שחולקים את הארץ הזאת. תוכנית טראמפ היא "תוכנית חלומות" ישראלית מכיוון שהיא התעלמה מרוב החלומות של הפלסטינים, ולכן אין לה שום סיכוי להפוך לתוכנית שלום. היא גם לא תהיה תוכנית הכנעה, מכיוון שלא ניתן להכניע עמים הכמהים לחרות.
זה מתסכל אך אין נוסחה אחרת לחלוקת הארץ זולת כזאת שתשאיר את רוב ההתנחלויות מחוץ לשטחה הריבוני של מדינת ישראל. יחד עם זאת, בהחלט תיתכן תוכנית שתשאיר את רוב המתנחלים בשטחה הריבוני של מדינת ישראל, באמצעות חילופי שטחים, זהים בגודלם. אני ממש לא רואה פינוי התנחלויות כמשאת נפש. כאבתי את פינוי גוש קטיף, אך תמכתי בו כרע הכרחי. בהתנחלויות חיים כבר דור שלישי ואף רביעי. יתכן שישנם פתרונות שיכולים להשאיר את כל או רוב היישובים על כנם, כמו רעיונות הקונפדרציה, אך גם פיתרון כזה יהיה חייב להיעשות בהסכמה, בשיתוף ובכבוד הדדי עם הפלסטינים. "תוכנית המאה" איננה, לא יכולה להיות ולא תהיה תחליף להסכמה כזאת.
