הילולה צנועה שהתקיימה בירוחם בראשית השבוע שעבר, לזכרו של רב שנשכח מעט מהתודעה הציבורית, הצליחה לכנס באולם לא גדול מנעד מרשים של אנשים. בקהל שהתאסף לציין את יום פטירתו של הרב יוסף משאש היו גברים ונשים, מבוגרים וצעירים, חובשי כיפות סרוגות ושחורות, ובעיקר הרבה מסורתיים. בין הנאספים אפשר היה למצוא גם קשת מפתיעה בגיוונה של אישים פוליטיים בהווה ובעבר. הרב חיים אמסלם, לשעבר איש ש"ס וזהות, לצד עידית סילמן מ'ימינה'; ח"כ מיכאל ביטון מכחול־לבן לצד אבי דבוש שבבחירות אפריל היה מועמד ברשימת מרצ, ועו"ד שגית פרץ־דרעי שבבחירות ספטמבר נכללה ברשימת המחנה הדמוקרטי.
את ההסבר למגוון הזה אפשר למצוא אולי באישיותו המכילה והמחברת של הרב משאש. הוא עצמו, כפי שהעיד הרב פרופ' משה עמאר במהלך הערב, היה רחוק מהעולם הפוליטי. עוד במרוקו הביע הסתייגות מקיומן של מפלגות דתיות, ואמר שהן רָעות לדת ושאילו לא היו קיימות – כל המפלגות היו דואגות לצורכי הדת של אזרחי ישראל. כשעלה לארץ באמצע שנות השישים חיזרו אחריו מספר מפלגות, אך הוא סירב ואמר: "העם שלי נמצא בכל המפלגות".
הרב יוסף משאש, שנפטר השבוע לפני 46 שנה, נולד בעיר מקנס שבמרוקו, למד בישיבת 'עץ חיים' בעיר בראשותו של חכם חיים בירדוגו, ובשנת 1924, בהיותו בן 31, נבחר לכהן כרבה הראשי של העיר תלמסאן שבאלג'יר. לאחר פטירת חכם משה טולידאנו, בשנת 1941, חזר לעיר מקנס לשמש בה כדיין. בשנת 1964 עלה הרב משאש לישראל והתיישב בעיר חיפה. ארבע שנים לאחר מכן נבחר לכהן כרבה הספרדי של העיר, וכיהן בתפקיד עד יום מותו. הוא חיבר 48 ספרים והיה גם משורר וצייר בחסד, שעיטר את שערי ספריו בציוריו.
הרב פרופ' עמאר, שהכיר את הרב משאש עוד במרוקו, תיאר גם את תפיסתו ההלכתית. הוא סיפר על בני זוג שפרצה ביניהם מריבה בעקבות תבשיל שנפל ספק בכשרותו. הרב משאש שמע את דבריהם, וכשהבין שהוויכוח הוא על הקפדה שקשורה במנהג, אכל בעצמו מהתבשיל לעיניהם. הוא העדיף להקל במנהג כדי להשכין שלום בית. בפסק מפורסם אחר הורה הרב שמכיוון שחילול שבת הפך בימינו לעניין נפוץ, הרי שגם מחללי שבת בציבור יכולים להיות נאמנים על כשרות. יחסו למחללי שבת בא לידי ביטוי גם בהיבט אחר. כאשר במקנס תמהו עליו לאחר ששוחח עם אדם שהוחרם על ידי הקהילה בעקבות חילול שבת בפרהסיה, ענה להם הרב משאש: "בשביל מי לדעתכם באתי להיות רב?".
הרב חיים אמסלם טען בהמשך הערב שהציבור החרדי בארץ התקשה להכיל את פתיחותו ההלכתית של הרב משאש, ועשה לו דה־לגיטימציה. ד"ר דוד ביטון, שחקר את הגותו של הרב משאש, דיבר על הרכות, הגמישות והעדינות שאפיינו גם את התנהלותו האישית של הרב.
ההילולה השבוע התקיימה בקמפוס כולנא, שהוקם בירוחם לפני כארבע שנים במטרה לייצר שפה חברתית־תרבותית המפגישה בין מזרח למערב, דתיים לחילוניים, פריפריה למרכז. בקמפוס פועלת מכינה קדם־צבאית, תוכניות למשתחררים מהצבא ותוכנית אקדמית ללימודי מוזיקה ואקטיביזם חברתי בשיתוף מכללת ספיר. על הערב פרסה את חסותה, בין שאר הגורמים, גם 'הרשת המסורתית' שהוקמה לאחרונה. מדובר ברשת של 120 יזמים חברתיים, אנשי תקשורת ותוכן, שהחליטו לשתף פעולה למען הפיכת הקול המסורתי למרכזי יותר בציבוריות הישראלית.
אפשר להגיד הרבה דברים על המסורתיות, אבל דבר אחד קשה לקחת ממנה: היא מצליחה להוות דבק ומלט לחיבורים בין אוכלוסיות שונות על הרצף הדתי. המסורתיות המחברת הייתה נוכחת מאוד גם בהילולה של הרב משאש השבוע. אפשר להניח שהוא היה רווה מכך נחת.
חלב שלא נשפך
ברוח פסיקותיו של הרב יוסף משאש, פסק הלכה של הרב יצחק יוסף שפורסם לאחרונה, עשוי לסייע למצוקתן הכלכלית של משפחות צעירות בחברה החרדית. ארגון 'לתת' משמש כבנק מזון ארצי להתמודדות עם חוסר ביטחון תזונתי של משפחות מכל חלקי החברה הישראלית. הוא עושה זאת, בין השאר, באמצעות העברת מצרכי מזון מחברות יצרניות, רשתות קמעונאיות, יבואנים וסיטונאים, לעמותות חסד שפועלות בשטח ומעבירות את המצרכים לנזקקים.
בין המצרכים ש'לתת' משיגה עבור המשפחות יש גם תחליפי חלב לתינוקות, וכאן נוצרה בעיה. חברות המזון תרמו לארגון 'לתת' תחליפי חלב המכילים אבקת חלב נוכרי. עמותות חסד גדולות שפועלות בעיקר בציבור החרדי סירבו לקחת את תחליפי החלב הללו, שאין להם כשרות מהדרין אלא רק כשרות רגילה. ז'יל דרמון, מייסד ויו"ר 'לתת', שיתף את ח"כ משה ארבל מש"ס בתסכולו מהבחירה של העמותות לוותר על תחליפי החלב, בחירה שמונעת מהילדים מוצרים שעשויים להקל את אי־הביטחון התזונתי החמור שהם סובלים ממנו. ארבל פנה במכתב לראשון לציון הרב יצחק יוסף בשאלה אם העמותות נוהגות נכון כשהן נמנעות מלהעביר את תחליפי החלב למשפחות הנזקקות, בשל חשש לאבקת חלב נוכרי.
הרב יוסף השיב לארבל שמעיקר הדין אין באבקת חלב נוכרי משום איסור חלב נוכרי, מכיוון שידוע שעושים את האבקה מחלב פרה. אמנם המנהג הוא להחמיר, אבל ניתן להקל בממתקים הניתנים לקטנים, וכאשר מדובר במזון בסיסי לתינוקות ודאי שיש להתיר, "גם לבני תורה המחמירים לעצמם".
לפני כחודשיים, כשביקשתי לדבר על הפסק עם דרמון, הוא ביקש להמתין כמה שבועות כדי לבחון את השפעתו. בימים האחרונים הוא דיווח על שינוי. "קשה לי עדיין לכמת את ההשפעה ולומר שיש פה מהפכה, אבל כמה עמותות כבר אמרו לנו שהפסק יסייע להן לעזור ליותר משפחות מאשר בעבר". אחת מאותן עמותות היא 'יד עזרא ושולמית'. מנכ"ל העמותה, אליהו כפיף, מעיד שמהיכרות קרובה עם המשפחות שנתמכות על ידי העמותה, הוא יודע שהפסיקה החדשה תאפשר להן לצרוך את תחליפי החלב שעד כה נמנעו לקחת. דרמון מצידו שמח על כל תינוק נוסף שנהנה מתחליף חלב בעקבות הפסק. הוא מקווה שהנחייתו של הרב יוסף תוביל בעקבותיה פסקי הלכה של רבנים נוספים בציבור החרדי, שיתירו למשפחות את השימוש בתחליפי החלב.
