דיאטה, קווים לדמותה

כבר הרבה זמן שאני צריך דיאטה. במשך חודשים שכנעתי את עצמי שזה רק בראש שלי ולא בכרס. אבל הימים חלפו, והרמיזות הלכו וגברו. זה התחיל כשלקח לי זמן לבחור בגדים בבוקר. והנה טיפ ראשון: גבר, אם לוקח לך יותר מדי זמן לבחור בגדים בבוקר, אתה צריך דיאטה. אבל האמת שהתובנה נפלה כשהמזכירה במשרד זרקה לי פתאום בחוסר טאקט משווע: "חשבתי שאשתך ילדה את התאומים". אמנם זה היה קצת מעליב, אך אני מודה לה על הכנות שהכריחה אותי לעשות מעשה.

כדי שאתם לא תיקלעו לאותה סיטואציה, אספתי כמה סימנים מקדימים שבאמצעותם תגלו אם אתם צריכים דיאטה. ואם כבר התחלתם את התהליך – כך תוכלו לדעת שאתם באמת בדיאטה ולא סתם פספסתם ארוחת צהריים.

אם אתה מתנשף אחרי פעולות פשוטות, ואני לא מדבר על ספורט, אלא על צחצוח שיניים – זה סימן שאתה צריך דיאטה.
אם אתה מפנטז במהלך היום על דברים שבחיים לא חשבת שתחשוק בהם, כמו מצב הרוח הטוב שמתפשט בגוף 10 דקות לפני שיהיה מותר לאכול תפוח – אתה בדיאטה, אחי.

אם אתה מזמין פסטה במסעדה, ובערך חמש דקות לתוך המנה המלצרית שואלת אם אתה מעדיף כף – סימן שאתה צריך דיאטה (מבוסס על השפלה אמיתית).

אם אנשים מתחילים לבאס אותך גם על מאכלים שחשבת שמותר לך לאכול: "באמת? אכלת תפוז? אתה לא יודע שזה מפוצץ אסורלוז? זה כאילו אכלת ארבע לאפות" – אז כן, אתה בדיאטה.

אם אתה מתחיל לשכנע את עצמך שלפחות יש לך אחלה אופי – אתה צריך דיאטה בדחיפות.

לבכות מהשווארמה

אם אתה מוצא את עצמך מתעצבן על הילדים על דברים שלא התעצבנת מהם מעולם. למשל: מי אוכל רק חצי קליק? ראבק, יש ילדים באפריקה וגברים ברמת גן שאין להם אפילו את זה! – סימן שאתה בדיאטה.

אם אתה מוריד מעליך דברים בהגזמה לפני שאתה עולה על המשקל – אתה זקוק לדיאטה. עם כל הכבוד, ה־100 גרם ששוקל צרור המפתחות לא יעשו את ההבדל. במקום להוריד נעליים, תוריד לאפות.

סימן שאתה בדיאטה: אתה מספר לכולם שאתה בדיאטה.

אם אתה מוצא את התירוצים הכי הזויים בעולם לא לצאת לעשות ספורט – מי יוצא לרוץ ביום הזיכרון לחללי מלחמת פוקלנד? – כנראה אתה צריך דיאטה.

כשאתה מתחיל לחשב הכול לפי פרוסות לחם: אתה מן הסתם עמוק בדיאטה. ידעתם ששבעה זיתים הם כמו פרוסת לחם? ידעתם שעשרה בוטנים הם פרוסת לחם? ידעת ששתי ביצים הן כמו פרוסת לחם? ידעת שפרוסת לחם היא כמו פרוסת לחם?

הסימן המובהק ביותר לכך שאתה צריך דיאטה הוא כשאתה בוכה פתאום ברחוב, ככה סתם, בלי סיבה, ליד שווארמייה.

סימן שאתה בדיאטה: אתה מנסה פתאום דברים חדשים כמו בורגול, קינואה, אורז מלא. אגב, לא רבים יודעים שקוראים לו אורז מלא כי ייקח לו עוד מלא זמן להגיע לטעם של אורז.

אם אתה קם בבוקר ומתלבש, ופתאום קולט שכל החולצות קטנות עליך, ואז רב עם אשתך כי היא כיבסה לך את כל החולצות בכביסה – התחרפנת, אתה צריך דיאטה.

אכול כפי הקדמון

דברים שקורים בזמן דיאטה: אנשים פתאום מתחילים לגעת לך בבטן. זה הזמן להגיד בקול – כמו שזה לא לגיטימי לגעת בפתאומיות בבטן ההריונית ולשאול "באיזה חודש?", כך זה לא לעניין לתת לי שתי צ'פחות על הכרס ולזרוק "חי טוב, אה, זמרי?". אני כבר מעדיף שתשאלו באיזה חודש אני.

אתה צריך דיאטה אם כשאתה חוזר הביתה מהעבודה אשתך יושבת על הספה בסלון, מדפדפת באלבום החתונה שלכם, ואין לה בעיניים מבט של "איזה יפים היינו פעם", אלא מבט של "חייבת לבדוק רגע איך קיבלתי את המוצר".

אתה יודע שזו דיאטה אם כשאתה נכשל אתה מתרץ זאת בכך שבחרת את השיטה הלא נכונה. הרבה פעמים זה נובע מחוסר הבנה. בהתחלה הלכתי על דיאטה של שומרי משקל עם הנקודות. הבעיה היא שאף אחד לא עדכן אותי שהמטרה היא לא לצבור נקודות. זה היה מאוד מביך כשבמאה נקודות התקשרתי אליהם ושאלתי איפה הבונוס. בסוף עברתי

לדיאטת פלאו, שהמטרה בה היא לאכול כמו האדם הקדמון. איזה שטויות, בחיי, כאילו האדם הקדמון היה רזה כי הוא אכל רק בשר וירקות, ולא כי הוא רדף אחרי קרנף כל הבוקר.

הנה סימן שאתה צריך דיאטה: אתה בקופת חולים ויש שם את המשקל ההוא שמשדר דיוק, אז אתה מחכה שאף אחד לא יהיה בסביבה ועולה עליו. מזיז את המשקולת הגדולה עד הסוף, ואז את המשקולת הבינונית, ואז את המשקולת הקטנה, ופתאום מזדעזע מהמצב שהגעת אליו במשך כמה שניות. אבל אז כשאתה קולט שמישהו עומד להגיע, אתה יורד מהמשקל במהירות ומפזר את המשקולות כמו רוצח שכיר שלא רוצה להשאיר עקבות.

לפת ליד ההמבורגר

והנה עוד סימן שאתה בדיאטה: אתה מתחיל להבין כמה קלוריות יש בכל דבר. מתי אתה מתחיל להבין את זה? כשאתה מתחיל לרוץ, דופק אימון של החיים, גומר ריצה של עשרה קילומטרים, ומגלה בסופם ששרפת עוגייה.

כשאתה מתחיל לשנוא מילים כמו פחמימות, נוגט, צ'יפס, זה סימן לצורך בדיאטה. למען השם, למה עשית את כל המאכלים המשמינים עם שמות כל כך טעימים? לא עדיף הפוך? תחשבו מה היה אם היו נותנים לצ'יפס שם מבאס. אני מבטיח לכם שלאף אחד לא היה חשק להזמין קערת לפת ליד ההמבורגר.

כשאתה הופך פתאום מבנאדם חי, נושם וחושב למשאית מטען, ומוצא את עצמך מסרב לצהריים על חומוס: "לא אחי, אני מוותר, יש לי שקילה יותר מאוחר" – כבר לא תוכל לברוח מהדיאטה.

כשאתה מוצא את עצמך צופה בתוכנית הבוקר של פאולה ולאון רק כי השלט נמצא על הספה השנייה ואין לך כוח ללכת שני מטר להביא אותו – וואו, זה כבר הופך להיות דחוף.

כשלקראת אמצע טור על דיאטות אתה מפסיק להשקיע בטיפים כי כל מה שיש לך בראש זה מחשבות על קינוחים – הו, זה בהחלט סימן שאתה בדיאטה.

לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il