הרב אליעזר מלמד כתב השבת בטורו בעתון 'בשבע' כי חבל על מאמצי הרבנים הנאבקים נגד רצונן של נשים לרקוד בשמחת תורה עם ספר תורה, או לקרוא מגילת אסתר לעצמן. אמר שמדובר במלחמה מיותרת. שגם אם הדבר יוביל לכך שנשים ירצו לעלות לתורה, הרי שהדרך משם לרפורמה ארוכה מאוד, ואין סיבה להשקיע בכך אנרגיות.
מודה שהתגובה הראשונית הייתה מרמור קל. הרי מדובר בשני עניינים שאין בהם קושי הלכתי, ובאמת נאה שנותנים פה סוף סוף לנשים קצת מקום ביטוי ולא פותחים מולן באופן אוטומטי במחול חרבות עצבני, שמיועד לגרש אותן חזרה אל מקומן הטבעי.
אבל האמת היא, שיש פה מקום לטפיחה קלה על השכם. הרי, הגישה הזו, מגיעה מתוך המציאות. מתוך העובדה שנשים שומרות הלכה, הציבו עובדות ועשו מעשה. הוכיחו שלמרות לשונות רעות, חשדות בכוונותיהן, הכפשות אינספור, צקצוקים מאחורי הגב ומילים קשות היישר בפנים, הן הודיעו שהחלק שלהן בציבוריות היהודית עומד להתרחב. קצת. טיפה. במידה.
בפרפראזה על דברים שכתב לא מזמן הרב אילעאי עופרן, נאמר ששינוי הגישה הזה, הוא קריטי להוויה הדתית הנוכחית. ולא בשביל מי שנלחמה עבורו ומתפללת מאחורי הווילון – אלא דווקא בשביל מי שמנסה לשמר את מה שקורה מצדה הארי של המחיצה. שינוי הגישה הזה קריטי עבור מי שמבין, שהדחקה ודחיקה של ההן שיושבות מאחור, מדלדל את השורות גם מלפנים.
הרי הבעיה האמיתית של הפמיניזם הדתי, היא לא הנשים ששועטות בעוז אל הבמה שבמרכז בית הכנסת ומתחרות שם על מקומן. הבעיה היא שרובן בכלל לא טורחות לבוא. לא שהן דורשות לקבל עלייה, אלא שבכלל לא בטוח שהן סגורות איזו פרשה קוראים השבת. הבעיה עם מיטב בנותינו שמקבלות חינוך דתי ראוי, היא לא שהן נלחמות על זכותן לומר קדיש בבוא הזמן, אלא שהן לא ממש בטוחות איך אומרים אותו ומתי.
ואם בכל תחומי החיים כמעט, נשים כבר מזמן לא יושבות בספסל האחורי אלא מהוות חלק משמעותי מהעשייה, גם כאן. אם הן לא חלק, אז כנראה שזה לא כל כך חשוב. אם הן מודרות, ויכולות להיות שומרות-מצוות ראויות גם בלי חובות בית הכנסת, אין סיבה שהתובנה הזו לא תחלחל לצד הגברי. ובואו, היא כבר מחלחלת. ולכן, בדבריו הלכאורה מהפכניים ולכאורה יוצאי דופן של הרב מלמד השבת, יש רק הגיון בסיסי פשוט. לא רק שאין סיבה שרבנים יבזבזו את מרצם וכוחותיהם על מלחמה בנשים שרוצות להיות חלק מהתפילה, לשמוח בספר תורה עם השלמת מעגל הקריאה, ולעשות עוד משהו בפורים חוץ מלארוז ממתקים בצלופן, יש לנהוג הפוך. לקדם אותן, לברך, ולתמוך. כך, אולי גם אצל הגברים, יתחזקו השורות.
