ערן דורון, ראש מועצת רמת־הנגב, גילה לפני שבוע שהמועצה שלו על המפה. המפה של תוכנית המאה. שתי בועות פלסטיניות גדולות נוגסות בשטח השיפוט של רמת־הנגב, במפה שביקשה לשרטט את גבולות המדינה הפלסטינית העתידית. אם המדינה הזאת אכן תקום בעתיד על פי אותה מפה, חלק מיישובי פתחת ניצנה המשתייכים למועצה ייהפכו למובלעות בתוך השטח הפלסטיני, ממש כמו היישובים בדרום הר חברון.
אף שמדובר ב־450 אלף דונם מהמועצה, שעל פי המפה יימסרו לפלסטינים, אף אחד מהממשלה לא דיבר עם ראש המועצה דורון, לא לפני הצגת התוכנית וגם לא אחריה. בסוף השבוע שעבר ביקש דורון לדבר עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, והוא הבטיח לחזור אליו אך טרם עשה זאת. ההתנהלות הזו היא אולי עדות נוספת לרמת הרצינות שבה מתייחסים בירושלים למפה של הנשיא טראמפ.
דורון מגחך על הפרסומים שעל פי התוכנית אחד האזורים בחלוצה ישמש כאזור תעשייה ומרכז הייטק של הפלסטינים. הוא מצטט את ויקטור מהסרט 'גבעת חלפון', שהתלונן שמכרו לו שני דונמים מול הרצליה פיתוח, אבל מהצד של הים. "מכרו לפלסטינים שני דונם בים", הוא מגחך. "למה שיהיה להם אינטרס לנסוע שעה מעזה לאזור תעשייה ומרכז הייטק בג'בלאות כאן? שישחררו להם שטחים בסיני, קרוב לעזה, ויקימו שם חקלאות".
אבל בנימה רצינית יותר, דורון מודאג מכך שאזור חלוצה הפך להיות רזרבה קרקעית לפתרון הבעיות המדיניות בלב הארץ. "זו טעות אסטרטגית לפתור את הבעיות של יהודה ושומרון באמצעות הנגב. לא ברור לי מה הקשר בין פתחת ניצנה לעניינים הטריטוריאליים ביו"ש. התחושה הקשה שלי היא שעושים את זה פשוט כי זה אפשרי. כשלא ברור מה הצורך בנגב והוא לא מעניין מספיק, אז אומרים 'בואו נדחף אותו לפלסטינים'".
זו לא הפעם הראשונה שחולות חלוצה עולים על שולחן המשא ומתן המדיני עם הפלסטינים. לפני קרוב לעשרים שנה, בשלהי כהונתו הקצרצרה של ראש הממשלה אהוד ברק, הכניס יוסי ביילין את שטחי חולות חלוצה למפות ששרטט במסגרת הסדר עתידי עם הפלסטינים. זה קרה בסמוך לבחירות 2001, שבהן התמודד אריאל שרון מול אהוד ברק בבחירות ישירות לראשות הממשלה. שרון השתמש בתוכניות הללו של ברק וביילין כדי לנסות לסחוף אליו פוליטית את תושבי האזור, שהיו מזוהים אז ברובם עם מפלגות השמאל. שבועיים לפני הבחירות העלה שרון עשרות כתבים וצלמים, בהם גם אני, לדיונה חולית במיוחד באזור ניצנה. שם, מתחת לסככה צבאית מחוררת (צילייה), כשרוחות הנגב זורות חול בעינינו, הוא התחייב להקמת שרשרת יישובים בחולות חלוצה, שתחבר בין חבל שלום שבמועצה האזורית אשכול ליישובי פתחת ניצנה של רמת הנגב. במהלך אותו סיור התחייב שרון לילדה בת 13, תושבת האזור, שעוד לפני שתתגייס לצה"ל היא כבר תזכה לראות בעיניה את שרשרת הישובים החדשה בחולות חלוצה.
מאז עברו 19 שנים. הילדה שקיבלה התחייבות משרון כבר מזמן השתחררה מצה"ל. אילו ההבטחה של שרון הייתה מתקיימת במלואה, היה קשה לדבר היום על חולות חלוצה כחלק ממדינה פלסטינית עתידית. אמנם חצי שנה לאחר הבחירות ההן כבר אישרה ממשלת שרון החדשה הקמת חבל יישובים בחולות חלוצה, אך בפועל היישוב היחידי שהוקם באזור בעקבות ההחלטה ההיא, היה היישוב באר־מילכה שכבר היה בשלבי התארגנות מתקדמים בזמן החלטת הממשלה. התוכנית להקמת־באר מילכה, שהוקם בחלק הדרומי־מזרחי של חולות חלוצה, הופקדה כבר בסוף שנות השבעים. בשנות השמונים שהה במקום גרעין נח"ל ואפילו התקיים שם טקס עלייה לקרקע, אך בסופו של דבר היישוב הוקם סופית רק בשנת 2006.
שלושת היישובים האחרים שהוקמו בחלק הצפוני־מערבי של חולות חלוצה – נווה, בני־נצרים ושלומית – ומשתייכים למועצת אשכול, לא היו קמים לולא עקירת גוש קטיף, שכן מדובר ביישובים שהוקמו על ידי משפחות העקורים. מעניין לדעת אם כבר אז, בינואר 2001, על אותה דיונה חולית, חלפה במוחו של שרון המחשבה להקים את יישובי חלוצה הצפוניים באמצעות מתנחלים שהוא יעקור מבתיהם.
חיץ מול דאעש
ערן דורון מדבר על הצורך להפוך את פתחת ניצנה מחצר אחורית של המדינה, לחלון ראווה. "האזור הזה עשוי להיות חלון הראווה של המדינה בזכות החקלאות שמפתחים אותו, בחיץ הביטחוני שהוא מהווה מול מצרים ודאעש, ובזכות עתודת השטחים הפתוחים שהמדינה יכולה להתפתח אליה בחמישים השנים הבאות", הוא אומר. "מה שכבר נעשה היום ביישובים שקיימים בפתחה, יכול להיעשות בעוצמה גדולה יותר בכל המרחב הזה. אם מדינת ישראל צריכה לאתר לעצמה תוצרת חקלאית מקומית, לא ברור לי איך מוותרים כל־כך מהר על עתודת שטחים עצומה כזו, שעשויה להיות הביטחון התזונתי של המדינה".
כמאתיים משפחות בלבד מתגוררות כיום בחמשת היישובים בפתחת ניצנה. "בשורה התחתונה המדינה לא עשתה הרבה כדי ליישב את האזור, והמצב ההתיישבותי באזור הוא בכי רע", אומר דורון. "צריכים בדחיפות להוציא לפועל תוכנית הזנקה לאומית לאזור הזה, שתביא אותו מאלף תושבים לאלף משפחות לפחות". תוכניות ממוקדות נמצאות על השולחן כבר זמן רב. קיימת תוכנית להקמת ניצנית, יישוב קהילתי גדול בסמוך לכפר הנוער ניצנה, שדורון מקווה שתועבר להפקדה בחצי השנה הקרובה. יישוב נוסף, המכונה כרגע חלוצית 3, מתוכנן לקום לא הרחק מהישוב באר־מילכה. בנוסף מתכנן דורון מיזם תיירותי גדול שבו יתקיימו פסטיבליים שנתיים, הפיכת מתקן חולות הנטוש לאזור תעשייה ותעסוקה, והכשרה של 36 אלף דונם נוספים לחקלאות.
דורון היה רוצה שגם הנגב, כמו יהודה ושומרון, אזור שמסומן בסכנת מסירה לפלסטינים, יהפוך יעד להתיישבות. "בנושא הזה הייתי רוצה ללמוד מיהודה ושומרון, וליישב שטחים שמדברים עליהם כפוטנציאל להימסר. יש אינטרס לאומי לחזק את פתחת ניצנה. קק"ל והחטיבה להתיישבות איתנו, ויש קונצנזוס חיובי גם בקרב רוב משרדי הממשלה. עכשיו צריכים רק שמשרד האוצר ומשרד ראש הממשלה יחליטו על עתידו של האזור. אם מישהו חושב שאין טעם ליישב את חולות חלוצה ורוצה לייבש אותנו, שיהיה מספיק אמיץ לומר את הדברים במפורש". 
