ראש הממשלה בנימין נתניהו יוצא הערב לקרב חייו. ההמלצה על העמדתו לדין בעבירת שוחד בשני התיקים, תיק 1000 ותיק 2000, מציבה אותו בפוזיציה אחרת לגמרי ממה שהצטייר עד כה, למרות שלעמדת המשטרה אין משמעות משפטית ומי שיכריע בסופו של יום את גורלם של התיקים הוא היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.
ההפתעה הגדולה של המלצות המשטרה היא תיק 2000: התיק השולי הזה, שעוסק בקשריו של ראש הממשלה עם מו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס, שנראה עד כה כמו משא ומתן מסריח אך כשר, וכזה שמתרחש מפעם לפעם בין השלטון לעיתון. יש עיתונאים שמציעים סיקור אוהד תמורת סקופים, ויש אנשי שלטון שמחזיקים כתבי חצר, שאותם הם מפנקים בתדרוכים אינטימיים בתמורה לשמירה על אינטרסים חיוניים. זה בעייתי אך חוקי.
ההמלצה לתייק את תיק 2000 בתיקיית השוחד – ללא ספק אחת העבירות החמורות בחוק העונשין הישראלי – מלמדת שהמשטרה לא רואה באירועים האמורים יחסי תן וקח סבירים בין נבחר ציבור למו"ל עיתון, אלא משהו מרחיק לכת הרבה יותר. הסיבה היא שלשיטת חוקרי המשטרה המשא ומתן לא עסק בתוכן עיתונאי אלא בתמורה כלכלית גדולה מאוד. מוזס לדידם לא דרש הדלפות עיתונאיות בתמורה לסיקור אוהד, אלא את חיסולו של עיתון ישראל היום. המניע לא היה אפוא מוטיבציה אידיאולוגית, אלא עסקית מובהקת. תמורה כלכלית תמורת סיקור אוהד היא כבר שוחד מובהק, כך לשיטת המשטרה.
הפתעה גדולה יותר היא סעיף השוחד בתיק 1000. התיק הזה עסק כזכור בפרשת המתנות – הסיגרים ובקבוקי השמפניה – אותם העביר ארנון מילצ'ן לידידו הקרוב נתניהו. מה שלא היה ברור במשך כל החודשים הארוכים הייתה שאלת התמורה, האם מילצ'ן קיבל תמורה או לא. חוקרי נתניהו הדליפו לתקשורת זה מכבר את עדויות העוזרת שלו, שלפיהם מילצ'ן נדרש בידי נתניהו לספק את המתנות ולא העביר אותן מרצונו הטוב. פקטור נוסף היה סכום המתנות, כמיליון שקל, שמציב אותן ברף גבוה יותר מאשר מתנות תמימות שבין חברים. מה שהתברר אמש היה סעיף התמורה, שאותה על פי החשד ניסה נתניהו להעביר עבור חברו הייתה חוק שמעניק לו הטבת מס עצומה.
המדובר בתוספת לתיקון לפקודת מס הכנסה שנחקק בשנת 2008, הקובע שתושב שחוזר לישראל יהיה פטור ממיסים במשך עשר שנים. החוק מאפשר לתושב החוזר לנתק מגע מרשויות המס ולא להעביר דיווח, מילצ'ן ביצע עליה מחודשת בשנת 2009 ולכן החוק שעבר בתקופת ממשלת אולמרט במטרה לעודד שיבה של אנשי עסקים ולחזק את הכלכלה, זכה לכינוי 'חוק מילצ'ן'. על פי החשד, הבקשה של מילצ'ן מנתניהו הייתה להגדיל את התקופה ל-20 שנה. שווי התיקון של החוק עמד מבחינתו של מילצ'ן על מאות מיליוני שקלים. המשטרה טוענת שמילצ'ן פנה גם לחברו שר האוצר דאז יאיר לפיד וביקש ממנו להאריך את החוק לעשרים שנה, לפיד קיבל במקביל שיחה מצד ראש הממשלה ששואל אותו האם הוא שוחח עם מילצ'ן. ראש הממשלה, כך לפי החשדות, שוחח פעמיים עם שר האוצר במטרה לקדם את תיקון החוק, אולם הלה סרב. האירוניה תהיה שבמקרה של משפט העד המרכזי יהיה מי שמתיימר להחליף את נתניהו בכיסא ראש הממשלה.
על ההמלצות הללו מעיבה מערכת היחסים העכורה השוררת בין המפכ"ל אלשיך לנתניהו. אלשיך טען בתכנית עובדה כי גורמים רבי כוח שלחו חוקרים פרטיים כדי לרדוף את חוקרי נתניהו, אולם לא הביא תימוכין לדבריו. נתניהו טען בתגובה שהחקירה זוהמה.
ראש הממשלה נתניהו הגיב בדברים נרגשים, אולם החלק החשוב בתגובתו הוא התייחסותו לגופן של טענות:
"בהמלצות שפורסמו הערב מתלווה צל כבד. הם הושפעו מתחושות חסרות בסיס של גורמי חקירה שמאמינים שאני פעלתי נגדם, ששלחתי קצינת משטרה להתלונן על הטרדה מינית נגד הקצין שחוקי אותי, ששלחתי חוקרים נגד חוקרי המשטרה. מדובר בטענות הזויות. תחשבו אתם מה זה אומר על החקירה ומה זה אומר על ההמלצות. אם מי שחוקר אתכם אומר שתפרתם לו תיק איך הוא יכול לחקור באופן אובייקטיבי? אני בטוח שכשהגורמים המשפטיים המוסמכים יבחנו את כל החומר הם יגלו עד כמה הדברים מופרכים ומקוממים.
"איך אפשר להתיחס ברצינות לטענה שתמורת סיגרים פעלתי לטובתו של ארנון מילצ'ן שבפועל עשיתי את ההיפך הגמור, פעלתי לסגירת ערוץ 10 שמילצן היה מבעליו. איך פעלתי לטובתו אם כשר אוצר שברתי את המונופול שלו בחלקי חילוף לרכב בישראל, חוק מילצ'ן הועבר על ידי ממשלת אולמרט, טופל על ידי שר האוצר יאיר לפיד חברו הטוב של מילצ'ן, ונתמך על ידי יעקב נאמן כדי לעודד השקעות בישראל. העובדה שאני נשאלתי על כך רק שאלות ספורות אומרת הרבה. הדבר היחיד שפעלתי לטובתו הייתה הויזה. איך אפשר לבוא בטענות שבשביל סיגרים פעלתי אצל האמריקנים עבור הויזה שלו? ולמה נשללה ממנו, כי פורסמו בתקשורת הדברים שעשה בעבר למען מדינת ישראל. כך פעל שמעון פרס וכך פעלתי גם אני כשאמריקנים רצו לשלול ממילצ'ן את הויזה. איך אפשר להגיש פעלתי כך בשביל סיגרים? לא אני ולא פרס העלנו בדעתנו שראש ממשלה צריך להפקיר את מי שפעל למען ישראל רק בגלל שהוא חבר שלו.
"בנושא השני, איך אפשר לומר שרציתי לפעול לטובתו של נוני מוזס על ידי העברת החוק לסגירת ישראל היום כשבפועל עשיתי את ההיפך הגמור, הובלתי את ההתנגדות לחוק ופיזרתי את הכנסת וסיכנתי את עתידי הפוליטי ולכן החוק לא עבר. בניגוד אלי 43 שרים וחכים פעלו לטובת מוזס ובשליחותו, הם קידמו את החוק שלו וקיבלו סיקור מלטף בידיעות אחרונות. איך רובם המוחלט לא נחקרו ולא הוגשה נגדם שום המלצה? איך רק נגדי יש המלצות וכנגד יוזמי החוק אין שום דבר? זה עולם הפוך. אני לא כאן כדי לעשות לביתי. אם זה מה שהיה מניע אותי הייתי במזמן במקום אחר. אזרח ישראל, אני בטוח שגם בבחירות הבאות אזכה באמונכם".
