ראש הממשלה בנימין נתניהו יצא אמש (יום ג') לקרב חייו בדרך ובסגנון שלא נראו במקומותינו עד כה. בעבר ראשי המדינה החשודים בפלילים היו מתייחסים בהודעה קצרה ומכובדת להמלצות המשטרה, טוענים שהם חפים מכל פשע ומסיימים את דבריהם באמרה הקבועה ש"אני סומך על רשויות החוק ובטוח שהאמת תצא לאור". נתניהו לקח את המלצות המשטרה החמורות אחת לאחת, טען שהן מופרכות מהיסוד והחל להתווכח בפומבי עם כל אחת מהן. על הדרך הוא המשיך להרוס את הלגיטימציה של המשטרה וחוקריה, הפך אותה לפוליטית והודיע כי להמלצות אין הרבה ערך. בעצם, נתניהו הקדים את השימוע להחלטת היועץ המשפטי לממשלה וקיים אותו מול מדינה שלמה שעדיין תומכת בו, לפחות לפי הסקרים האחרונים. רק המניפולציה המתוחכמת הזו שווה רומן פוליטי חדש.

המשטרה, מצדה, עשתה את המקסימום כדי לנסות ולהשיג את המינימום האפשרי. "הם מילאו את הכוס כדי שלא תישפך לגמרי", אומרים בסביבה של נתניהו, אבל הסיפור לא כל כך פשוט. המשטרה עשתה כאן עבודה יסודית, למרות שהבקיעה גולים עצמיים לכל אורך הדרך, כולל בתדרוך הטלפוני המוזר שהעבירה הערב לכתבי המשטרה. מאות עדים כולל עדי מדינה, הקלטות ארוכות וחומרים משמעותיים אחרים הונחו על שולחנו של היועץ המשפטי וביססו ראיות נגד נתניהו בתיקי המתנות וישראל היום. המשטרה מתארת מעגל שיטתי של מתן שוחד וקבלת שוחד, גם אם סיפור הסיגרים, הוויזה, חוק מילצ'ן וכל שאר מערכות הקח-תן מעוררות אי נוחות באזני השומע. שוחד זה מעטפות כסף ולא הצעות חוק, אבל זהו כבר תפקידו המסובך של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שגם הוא יעמוד בפני החלטת חייו.
בימים הקרובים יעשו השרים המקורבים לראש הממשלה מאמץ עצום להעביר את כל הסיפור לשדה הפוליטי הנוח להם. העדות של יאיר לפיד בתיק מילצ'ן עשויה לפעול לטובתם. נתניהו החל לסובב את הספין הזה והוא ינוע מעתה ועד עולם: לפיד לא מצליח להפיל את נתניהו בקלפי ולכן הוא הלך למשטרה. אתמול כבר הפכו אותו למלשין, בוגד, חדל אישים וכו'. אפילו סגן השר החרדי יעקב ליצמן הצטרף למתקפה. הערב המקורבים גם פרסמו הודעת תמיכה של דוברת המשטרה מירב לפידות בלפיד לפני בחירות 2013, מה שעוד יותר מסבך את הפרשה.
אבל השאלה הגדולה היא לא מה יעשה לפיד, איש האופוזיציה, אלא מה יעשה משה כחלון, שמחזיק בידיו את המפתחות להמשך קיום הקואליציה של נתניהו. האם ה"פחדן מאולגה" כפי שכינה אותו נתן אשל יעמוד מול הפגנות של מאות ואלפים שעשויים לנדוד מרוטשילד לחלון ביתו. לפי שעה נראה שר האוצר עומד יציב לצדו של נתניהו, אבל המחאה האמיתית עוד לא ממש התחילה.

ובשורה התחתונה: אתמול התוודענו פעם נוספת לדמות המרתקת של בנימין נתניהו. מצד אחד המנהיג הבינלאומי, החבר הטוב של נשיא ארצות הברית טראמפ, מי שראשי מעצמות מוכנים לקבל בהתראה של יום ומי שראשי מדינות עומדים בתור כדי להתקבל לשיחה אצלו. מצד שני, ראש ממשלת ישראל שמסתבך בקטנות, במעשי נהנתנות, בתכסיסנות זולה, מי שמצויד בחברים עשירים ורודף אחרי טובות הנאה מפוקפקות. ועוד יותר מדהים, גילינו שוב ראש ממשלה שבוי באובססיות חסרות פשר ותוחלת בעיקר בענייני תקשורת, שסיבכו אותו בשני תיקי שוחד, ואולי בתיקים קשים נוספים שעדיין נחקרים. ללא ספק, פיצול אישיות שגם הוא ראוי למחקר מקיף.
הטור המלא יפורסם בסוף השבוע במוסף יומן של מקור ראשון