האורחים שהגיעו בשבוע שעבר לרהט לטקס חנוכת מתחם העבודה המשותף 'קליקה', הופתעו לגלות בפתח המבנה החדש והמתקדם אוהל בדואי שהוקם במיוחד לכבוד האירוע. מחמוד אל־עמור, מנכ"ל החברה הכלכלית של רהט, עמד בין האוהל ובין הכניסה למבנה והסביר: "באנו מפה, ואנחנו הולכים לשם. לא שכחנו מאיפה אנחנו מגיעים. המסורת תישאר אצלנו ולא נוותר על הערכים הקהילתיים והמשפחתיים שלנו, אבל אנחנו לוקחים אותם אל העתיד, אל ההייטק".
'קליקה' הוא מתחם העבודה המשותף (האב) הראשון שמוקם בחברה הבדואית בנגב. הוא הוקם על ידי המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, במסגרת מהלך להקמת רשת של כ־45 מתחמי עבודה משותפים ומסובסדים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, בהיקף כולל של 90 מיליון שקלים. מטרת המבנים הללו היא לחזק את התעסוקה והיזמות בפריפריה. היזמים המקומיים, בדרך כלל בתחילת דרכם, מוזמנים לשכור במחיר מסובסד חדר או עמדה בחלל פתוח במתחם העבודה המשותף, וליהנות מרשת נטוורקינג (רישות עסקי) מקומית, חיבור עם קהילות יזמים במקומות אחרים בארץ, ליווי על ידי מנטור אישי, וסדנאות וקורסים בתדירות שבועית.
המתחם ברהט כולל 17 מקומות עבודה בחלל פתוח, ארבעה משרדים וחדר ישיבות. שבועות ספורים לאחר שנפתח, ארבעת המשרדים כבר מושכרים ובסך הכול שבעה מצעירי המקום כבר עובדים במתחם המשותף. באחד המשרדים פגשתי את ג'בריל אל־זידנה, צעיר בן 23 שהקים עם חבר לפני כשנה חברה קטנה לשיווק דיגיטלי. אל־זידנה למד קורס בנושא במכללה בבאר־שבע, והוא מתמחה כעת בתחום בחברת הייעוץ בן חורין־אלכסנדרוביץ’ בתל־אביב. הוא ושותפו כבר מעניקים שירות למתנ"ס של רהט ולכמה לקוחות נוספים. עד שנפתח מתחם 'קליקה' הם עבדו בבית או בבתי קפה. עכשיו הם נהנים מהשירותים שמעניק המקום, ומהרשת העסקית שהולכת ונוצרת בו.
בחדר לצידם יושב מוסא ראלעביד, סוכן נסיעות מקומי. הוא בן 43, אב לחמישה, עובד במפעל סודה סטרים באזור התעשייה הסמוך ומשלים הכנסה בתיירות חוץ. בבית הוא התקשה למצוא את השקט שיש לו כאן, אבל מעבר לכך, הישיבה לצידם של מפתחי אתרים כבר הביאה לו תועלת עסקית. בקרוב הם כנראה יבנו לו אתר וישווקו לו את העסק. עובדים נוספים שכבר יושבים בקליקה עוסקים בתחום הטמעת חינוך טכנולוגי, תיווך נדל"ן וקואצ'ינג. המטרה היא שבעתיד רוב מוחלט של העובדים במתחם יהיו מתחום ההייטק.
מנהל המתחם החדש הוא אדם אלאפינש, גם הוא תושב רהט. הוא בן 31, אב לילדה ודוקטורנט למדעי המדינה באוניברסיטת בר־אילן. אחרי לימודיו בתיכון המקומי הוא סיים תואר ראשון בקריה האקדמית אונו ותואר שני בכלכלה פיננסית בהצטיינות באנגליה. כבן המקום, הוא אומר, יש לו תחושת חובה מוסרית לפעול לשיפור מצבה של העיר. "אני חולם שהעיר תהיה מפותחת מבחינה כלכלית, תיירותית ותרבותית. אנחנו ברהט רוצים להיות חלק בלתי נפרד מהסטארט־אפ ניישן של ישראל". בינתיים הוא מגדיר את המתחם שהוא מנהל כ"מקום קטן עם חלומות גדולים".
כאמור, את הקמת המתחמים המשותפים יזם ומקים המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, שבמקרה של רהט גם מממן 80 אחוזים מעלותו השוטפת של המתחם. עיריית רהט נדרשה להקצות את המבנה והיא מממנת 20 אחוזים מעלויות המקום באמצעות החברה הכלכלית שלה. מחמוד אל־עמור, מנכ"ל החברה הכלכלית, חולם גם הוא לחבר את רהט לקטר ההייטק הישראלי. "כיום אנחנו כמו במדינה אחרת בתחום הזה. אם עכשיו ירד מישהו מהירח וייפול ברהט, הוא לא יחשוב שהוא בסטארט־אפ ניישן. אנחנו רוצים שהילדים שלנו יחלמו לעשות סטארט־אפ, אקזיט ומיליונים כמו שחולמים הילדים בתל־אביב". אל־עמור מזכיר שבמקומות אחרים בארץ, מתחמי עבודה משותפים מוקמים בלחץ היזמים המקומיים שמחפשים מקום לעבוד. "אצלנו, בינתיים, המצב הפוך לצערי. הצעירים שלנו לא מספיק חולמים על התחום הזה, אז עוד אין מספיק יזמים. המטרה שלנו במתחם הזה היא ליצור מקום שיאפשר להם לחלום".
כמו בהרצליה ורעננה
לחברה הכלכלית של רהט כבר יש תוכניות להקים מבנה הייטק באזור התעשייה של העיר, שימשוך אליו חלק מהחברות שפועלות היום בבאר־שבע. אל־עמור מאמין שכמו שבתל־אביב חלק מחברות ההייטק יצאו מבירת גוש דן להרצליה ולרעננה, כך גם בדרום חלק מהחברות יעברו מבירת הנגב לאזור התעשייה של רהט, בעקבות שכירות נמוכה יותר ומיקום קרוב יותר למרכז הארץ. "אנחנו צריכים להתכונן ליום הזה ולדאוג שיהיו אצלנו מהנדסים. בצפון, חברות הייטק הגיעו לנצרת לא בגלל מחיר נמוך של שכירות, אלא בגלל שיש שם כמות גדולה של מהנדסים מוכשרים. החברות הראשונות שהגיעו לנצרת, הרוויחו".
מחמוד אל־עמור, מנכ"ל החברה הכלכלית של רהט: "אנחנו רוצים שהילדים שלנו יחלמו על אקזיט כמו הילדים בתל־אביב. כיום אנחנו כמו במדינה אחרת בתחום הזה"
אריאל משעל, מנכ״ל המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, ייחל בטקס חנוכת המבנה למציאות שבה יזם צעיר מרהט יוכל להיות מקושר באמצעות המערכות המתקדמות במקום, ליזמים במתחמי עבודה ביישובים אחרים, כך שכל הארץ תהיה קהילה עסקית אחת גדולה. משעל הודיע שבתקופה הקרובה יקים משרדו מתחמי עבודה משותפים גם בערערה בנגב, בחורה ובתל־שבע, שיצטרפו למתחמי העבודה המשותפים שהמשרד כבר הקים בצומת וואסט שברמת־הגולן, בצפת, במגדל־תפן, בחריש, בכפר קאסם, ברמת־הנגב, במטה־בנימין, ברמלה ובחבל איילות.
בתחילת השבוע עלתה רהט לכותרות בהקשר שלילי. קטטה המונית פרצה בעיר בליל שבת בעקבות סכסוך קרקעות ישן בין שתי משפחות, שהסלים בימים האחרונים. נרשמו יידויי אבנים, ובמהלך הקטטה נורו יריות גם לעבר ביתו של ראש העיר, פאיז אבו־סהיבאן, ורכבו נפגע מרסיסים. "זה יכול לקרות בכל מקום", אומר מחמוד אל־עמור. "גם בנתניה יש אירועי אלימות, וגם על ראש עיריית עכו ירו בעבר. הבעיה היא שהתקשורת מסקרת רק את האירועים השליליים שמתרחשים בעיר. יש פה הרבה אירועים טובים, אבל יש קושי גדול לשכנע את התקשורת להגיע ולסקר אותם".
בסוף החודש תשתתף רהט בחגיגות פסטיבל 'דרום אדום', שמתקיים מדי שנה במקומות שונים בנגב המערבי. "עם ישראל מוזמן לבוא בהמוניו וליהנות משוק של תוצרים שנשים מהעיר מייצרות בבית. מי שיבוא, יראה שיש פה עיר מכבדת ומקבלת אורחים", מסכם אל־עמור.
