כשהייתי נערה הערצתי את עפרה חזה. על קירות החדר שלי היו תלויים פוסטרים שלה, היו לי את כל הקלטות שלה, למדתי את השירים שלה בעל פה ויותר מהכל רציתי להיות כמוה- טובה, אצילית, מפורסמת ויפה. אני זוכרת איך הייתי עוקבת אחרי כל הראיונות שלה ומוקסמת מהחיוך הביישני והצניעות שאפיינו גם את הקליפים שלה.
עוד הרבה לפני שצינזרו את את המילים "אני פרחה" לפסטיגל האחרון, אי שם בסוף שנות השמונים הייתי עוצרת את הטייפ לפני המילים אני פרחה ובחריקה מדלגת כמה שניות קדימה. כאב לי שהיא אומרת את זה על עצמה הרי היא בכלל לא פרחה. לא הבנתי את עומק המסר במילים האלו ולא את המשמעות של השיר. רק שמעתי מילים לא נכונות, מכאיבות.
היום, אני כבר יודעת להקשיב לסאב טקסט, להבין משמעות עמוקה ודווקא בגלל זה כואב לי לא פחות מאז, שכל העיסוק סביבה, בעיקר עכשיו 20 שנה אחרי מותה, עוסק בעיקר סביב האיידס. נכון זה היה שוק גדול, זה היה נורא. זה שבר את כל התדמית של הילדה הטובה והתמימה. עצוב מאוד שהאישה שחיפשה אהבה כל כך הרבה זמן נפלה הכי גרוע. ולא הגיע לה למות בבושה והסתרה. אבל אחרי שאמרנו את זה, איפה הדיבור על המוסיקה שלה? איפה המילים שלא נכתבו על העובדה שהיא הייתה זמרת הפופ הישראלית הראשונה שפרצה את גבולות הארץ והייתה המועמדת הישראלית הראשונה לפרס גראמי? איפה הסקירה של ההצלחה שהייתה לה בחו"ל ותורגמה למכירה של מליוני עותקים לאלבום 'אם ננעלו'?
עפרה חזה אחראית על שירים שהפכו לנכסי צאן ברזל כמו "לאורך הים", "חי", "מישהו הולך תמיד איתי" ועוד. היא אחראית על פריצה של המוזיקה הישראלית לעולם ולא זוכה לתהילה שמגיע לה. האם זה קשור לעובדה שלפני 20 שנה היא הייתה זמרת תימנייה ששרה שירים לא "מזרחיים" ובלבלה את כולנו עד כדי שהיינו צריכים להתמקד בטרגדיה כדי להכיל את זה? האם קשה גם היום לקבל את השירה התימנית? יכול להיות שהיא לא התנגנה למישהו טוב באוזן? אם לא זה אז מה הסיפור מאחורי הקלעים כאן?
הזמר פרדי מרקורי נפטר גם הוא מאיידס ולפני המוות זוכרים לו את החיים. חיים שהתחילו במקום הכי נמוך וטיפסו הכי גבוה. ממשיכים לשיר את השירים שלו ולראות את החדשנות שבהם, מוציאים סרט שהופך לשובר קופות שלא עוסק בגילויים חדשים אודות מותו אלא מקרב את הדור שלא הכיר אותו למורשת המוזיקלית שלו.
האם זה לא המעט שמגיע גם לבת שבע חזה שנולדה בשכונת התקווה בתל אביב ועלתה לגדולות, הלא היא עפרה בשבילנו? יש לנו כאן סיפור הצלחה שאנחנו בוחרים לראות אותו ולהציג אותו ככישלון. הילדים שלנו לא ממש יודעים מי זו עפרה חזה ואם הם ידעו משהו זה בטח יהיה סביב האיידס.
אבל לא אצלי. בבית אני אספר להם שוב ושוב על האישה ששרה מעומק לב רגיש ותמים, בקול רך ובטוח והצליחה לסחוף אחריה רבים. כולל את אמא שלהם. ובלי שום מילה על ירדנה ארזי. מבטיחה!
