1. ההליך ה"מעין שיפוטי" שנערך לח"כ חיים כץ בבקשת חסינותו, חשף דבר אחד ברור: החלוקה לגושים נשמרת. בלוק הימין וחברי ישראל ביתנו הצביעו יחד בעד חסינות לכץ, ואילו חברי כחול לבן, העבודה-גשר-מרצ והרשימה המשותפת הצביעו נגד.
אבל היו גם חריגים בנוף, מסיבות שונות: הראשונים, בנסיבות אישיות – משה (בוגי) יעלון, מראשי כחול לבן, שלא הגיע לכנסת ("היה לו משהו אישי") וכך לא נדרש להצביע נגד ידידו משכבר הימים. גם ח"כ מוטי יוגב מימינה סירב להשתתף בהצבעה, בשל חילוקי דעות אישיים עם כץ. הקבוצה השנייה – מנסור עבאס ושלושה ח"כים נוספים מהרשימה המשותפת. עבאס היה חבר בוועדת הכנסת שדנה בחסינות כץ, אבל לא הטריח את עצמו למשכן כדי להצביע, כמו גם שלושת חבריו לרשימה. והאחרון, ח"כ מיכאל ביטון מכחול לבן, שנמנע בהצבעה והעיד על עצמו אחר כך שהוא "הולך עם האמת שלו". אין עוד אמיצים כאלה בשני הצדדים. ההליך נראה מכור מראש, וככה לא נראית ערכאה שיפוטית.
2. דבריו של אהוד ברק בתגובה לפרסום הקלטות הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, והיום מבכירי כחול לבן, נבלעו בתוך ים המלל השוצף, אז ניתן להם מקום כאן:"לא אתן לשקרים להרוס את הסיכוי להחליף את השלטון. לא לשקרים של נתניהו, ולא לשקרים של גבי אשכנזי. האמת, אשכנזי שיקר אז שוב ושוב לחוקרי המשטרה, לחברי המטכ"ל ולציבור. והוא משקר גם הערב: א) צו איסור הפרסום כולל כ-15 שיחות שנוגעות ללב הפרשה (לא רופא שיניים ולא חברי ילדות), ומאירות את אשכנזי באור של עבריין לכאורה. ב) האדם שאחראי להשמדת הקלטות בלשכת השר הוא בכיר במשרד הביטחון, מקורב לאשכנזי, שפעל מטעמו ובידיעתו. לאנשי לשכת השר לא הייתה שום גישה לקלטות בשני צדי הבניין. ג) הנושאים שעלו עד כה הם רק קצה הקרחון. על מנת לצמצם את הנזק האפשרי אמנע מלמנות נוספים". עד כאן התייחסותו של ברק.
ברק בעצם אומר: יש הקלטות הנוגעות ללב הפרשה, לא אני השמדתי אותן אלא מקורב לאשכנזי, יש לי עוד עדויות, אבל לא אפרסם אותן כדי לא לפגוע בסיכויי כחול לבן לנצח בבחירות. הוא כתב את הדברים בחשבון הטוויטר שלו, בתגובה על דברי אשכנזי שרמזו לכך שברק עצמו השמיד ראיות, וכי ההקלטות הן שיחות אישיות. אם הירי הזה בנגמ"ש יימשך, אולי נזכה עוד לפני תום מערכת הבחירות הנוכחית להשלים את כל החלקים החסרים בפאזל הסבוך של פרשת הרפז.
3. הארכת כהונת הרב אריה שטרן: שר הפנים אריה דרעי מסרב לחתום על תקנות להארכת כהונת הרב הראשי האשכנזי של ירושלים, לתקופת ממשלת המעבר שבה ממילא לא ניתן למנות רבני ערים חדשים. בסביבתו טוענים כי מדובר בעיכוב טכני שמתבסס על המתנה לחוות דעת ממשרד המשפטים בנושא, ומתייחסת גם לכהונתו של רב עיר נוסף. אך קשה לתהות האם יו"ר ש"ס היה מתעכב כל כך אם היה מדובר ברב עיר שמשתייך לתנועה שבראשה הוא עומד, ולא רב מהציונות הדתית. הבחירות המתקרבות הפכו את הסוגיה הפוליטית לנפיצה עוד יותר, ובתגובה תקפו חברי ימינה את "העסקנים החרדים" שמונעים מהרב שטרן להמשיך בכהונתו. האינטרס של כולם יהיה לסיים את הסאגה הזו לפני הבחירות.
4. המתקפות בגוש הימין מסלימות (ע"ע הסעיף הקודם). ביהדות התורה מקוששים קולות במרץ באגף החרד"לי, ימינה מתאמצת להחזיר לעצמה קולות שעזבו לש"ס ולליכוד, ובעיקר מנסה לשמור על שבעת המנדטים שהושגו בבחירות הקודמות. בכירי המפלגה לא נשמעים אופטימיים, ובשיחות סגורות מביעים חשש מירידה ל-6-5 מנדטים ואפילו נמוך מזה, אם הקמפיינים האגרסיביים המכוונים לציבור הסרוג יימשכו. בינתיים כל ח"כ ושר נשלח לחרוש את השטח, בעיקר כדי למחוק את הצלקות שהותירו אירועי השנה החולפת במפלגה. גם החיפושים אחר המסר שיחזיר את הציבור הסרוג "הביתה" עדיין נמשכים.
5. תשדירי התעמולה חזרו אלינו והעלו שוב את השאלה: מדוע המנהג המוזר הזה נמשך גם ב-2020?
