השקיפות בממשלה עלתה מדרגה מאז נחקק חוק חופש המידע לפני עשרים שנה, בחודש מאי 1998. מבקשי חופש מידע ותיקים יכולים להעיד על השיפור ברמת היישום של החוק במשך השנים. השיפור התרחש בזכות שילוב של פעילות ממסדית מרכזית של היחידה הממשלתית לחופש המידע עם פעילות ענפה של העמותות, שאינן מרפות מהשלטון המרכזי. גם הסיקור העיתונאי הגובר של הנושא מסייע.
המאמץ המשותף הזה אינו קיים בשלטון המקומי. אין פעילות מרוכזת לקביעת סטנדרטים, ולמדידה ובקרה של יישום הוראות החוק ברשויות המקומיות. הממשלה לא פועלת לכך, וגם לא המרכז לשלטון מקומי. עמותות מעטות משתמשות בחוק חופש המידע מול רשויות מקומיות, וגם כאשר הדבר נעשה הוא זוכה לתהודה תקשורתית פחותה ביותר.
שלמה לחיאני ומרים פיירברג בבית המשפט. ש לאמץ הטמעה של שקיפות שלטונית במועצה או ברשות המקומית. צילום: גדעון מרקוביץ, אבישג שאר-ישוב
רוב השירותים הממשלתיים ניתנים לתושב מהרשות המקומית. מערך היחסים בינו ובין הרשות חשוב להתנהלותו היומיומית הרבה יותר ממערך היחסים בינו ובין הממשלה. אפשר לחשוב שהדבר היה מגביר את השימוש בחוק, אולם זה לא קורה. מדוע?
כאשר אנו מחפשים תשובות לשאלה הזו, יש לזכור שרשויות רבות עוינות את החוק, וביכולתן להתנכל ביעילות רבה למבקשי המידע – בין אם הם תושבי הרשות ובין אם הם עמותה הפועלת בשטחה.
כדי לפתור זאת דרושה פעילות יזומה של הממשלה או המרכז לשלטון מקומי. עם זאת, משרד הפנים מתנגד לרגולציה בנושא חופש מידע, והמרכז לשלטון מקומי מסרב להרים את הכפפה. גם פעילות ממוקדת של העמותות מול הרשויות המקומיות עדיין נמצאת בראשיתה.
מניתוח הטפסים המקוונים להגשת בקשות חופש מידע, בשנת 2017 רק 19 אחוזים מהבקשות שהגישו העמותות הופנו לשלטון המקומי. בשנים הקודמות, השימוש בחוק בידי רשויות מקומיות היה נמוך עוד יותר: בשנת 2016 רק 10 אחוזים מהבקשות, וב־2015 רק 4 אחוזים.
גם ניתוח נתוני העתירות המוגשות לרשויות המקומיות מצביע על כך שהתושבים אינם ממהרים למצות את זכותם מול הרשות המקומית. כ־37 אחוזים מהעתירות נגד הממשלה מוגשות בידי אנשים פרטיים, בעוד ברשויות מקומיות רק כ־19 אחוזים מהעתירות מקורן בתושב.
מצב הדברים מתחדד אל העובדה שבחו"ל רשויות מקומיות הן חוד החנית בשקיפות ובהנגשת מידע לציבור. גם בישראל יש כמה רשויות שהקדימו לפעול, מתוך הבנת הפוטנציאל החיובי של התחייבות לשקיפות, אולם הן טרם הצליחו למנף את הנושא מעבר לרשויות שלהן. האמת, זה גם לא תפקידן.
אין לי ספק שראשי רשויות המכירים בחשיבות השקיפות מבינים את כוחה ככלי שנועד לשפר את המנהל הציבורי. הדבר נכון במיוחד ברשויות שהשחיתות אינה חלק מהווייתן, ויש לא מעט כאלה. כדי להגביר את אמון תושבי הרשויות המקומיות בנבחריהם, במיוחד בשנת בחירות, יש לאמץ הטמעה של שקיפות שלטונית במועצה או ברשות המקומית. לא כסיסמה, אלא כדרך פעולה. אין ספק ששינוי כזה, גם אם ייקח לו זמן לחלחל, יהפוך את השקיפות לעזר כנגדם של ראשי הרשויות. בואו נגרום לשקיפות ברשויות מקומיות להפוך למובנת מאליה. כולנו נרוויח מכך.
