כחול־לבן כבר לא מפלגה הכי צעירה. לפני כחודש מלאה שנה להקמתה, ובעצם הימים הללו היא נערכת לסיבוב בחירות שלישי בתולדותיה – כמו סך כל מערכות הבחירות שבהן השתתפה קדימה ז"ל. מנהיג המפלגה, בני גנץ, קיבל בסתיו מהנשיא את משימת הרכבת הממשלה. היא מובילה עד כה בכל הסקרים. גם מעבר לים מכירים בכוחה, ומנהיגה אף התארח זה עתה בבית הלבן, כבוד ויקר שבו לא זכה קודם מנהיג אופוזיציה ישראלי בעיצומה של מערכת בחירות, וככל הזכור גם לא בין הבחירות.
ומה עשתה כחול־לבן עם העוצמה הזאת? מה הספיקה לחולל חוץ מלקבץ תחת כנפיה את מחנה רק־לא־ביבי ולסכן כדבעי את שלטונו? בעיקר הספיקה להטביע חותם של לגיטימיות ציונית על הרשימה הערבית המשותפת, מפלגה עוכרת ישראל שדגלה הוא דגל פלסטין. בזכותה הרשימה המשותפת שוב אינה אגף מצורע בכנסת ישראל, כמו חד"ש, בל"ד או רע"ם־תע"ל עד לפני שנים אחדות, היא נדבך משמעותי בתסריט קואליציה ריאלי.
לפי סקר קמיל פוקס השבוע, 44 אחוז מאזרחי ישראל סבורים שאם אחרי הבחירות תושבע ממשלת מיעוט בראשות בני גנץ, כשחברי הכנסת של הרשימה המשותפת יימנעו מלהשתתף בהצבעה, תהיה זו ממשלה לגיטימית. זהו שיעור מרעיש, חסר תקדים, של הכרה ישראלית נרחבת ברשימה המשותפת. סביר להניח שחלק נכבד מאותם 44 אחוזים הם מצביעי המשותפת עצמם, אבל אפילו כך יוצא שלפחות אחד מכל שלושה יהודים בוגרים בישראל אינו רואה עוד פסול בהקמת ממשלה שתישען על אוהדת חיזבאללה, על יועצו לשעבר של רב המרצחים ערפאת, על עורכי קבלות פנים למחבלים משוחררים, על שוחרי BDS ועל חבר כנסת יהודי שמתמחה בתיאור חיילי צה"ל כ"פושעי מלחמה".
כחול־לבן הלבינה את שלל הכתמים הללו כשזכתה בספטמבר בהמלצת נציגי המשותפת לנשיא ריבלין. היא כיבסה אותם כשהסתייעה במשותפת בניסיון סרק להקמת ממשלת מיעוט בנובמבר, והיא מוסיפה חטא על עוון בחתירתה להקמת ממשלה כזאת אחרי הבחירות במרץ.
גנץ וכל צמרת מפלגתו מכחישים את הטענה שיצרפו את חבורת איימן עודה לקואליציה, אך נמנעים בעקביות מלהכחיש את כוונתם להסתייע בה לצורך הקמת ממשלה. איש מראשי כחול־לבן לא השמיע עד כה הצהרה בנוסח "קראו את שפתיי, לא נשב עם המשותפת, ולא נקים ממשלה אם לא נזכה בלעדיה לתמיכת 61 ח"כים לפחות". לכן ברור כשמש שכחול־לבן מתעתדת להקים ממשלת מיעוט בהשתתפות ליברמן והעבודה־מרצ, ממשלה שתצלח את הצבעת האמון בכנסת רק הודות להימנעותם של שגרירי אבו־מאזן בכנסת.
התוכנית השקופה כבר פועלת את פעולתה המוסרית על חלק ניכר מציבור המצביעים הציוניים. המוני אזרחים תמימים סבורים שאם שלושה רמטכ"לים בדימוס אינם פוסלים שותפות פוליטית עם המשותפת, היא כבר כשרה לבוא בקהל. הם מקבלים את ההסבר שקושר לה כתרים על עצם נכונותה להשתלב במשחקי הקואליציה. לפי ההסבר הרומנטי הזה, הקמת ממשלה בעזרת המשותפת תפתח דף חדש ביחסי הערבים עם מדינת היהודים. הם לא יתמקדו עוד בחזון הפלסטיני הלאומני בלבד, ויחלו לעסוק גם בהיבטים היומיומיים של חייהם פה. "לא תהיה לנו קואליציה עם הערבים, כן תהיה שותפות אזרחית", הכריז בני גנץ.
השותפות האזרחית הזו כוללת בוודאות את ביטולו המהיר של חוק קמיניץ, שהצליח לבלום את תנופת הבנייה הפרועה עד מאוד במגזר הערבי. במקום לבלום אותה, ממשלת כחול־לבן־טיבי תשפוך עליה דלק. הגליל, המשולש והנגב יופקעו בידי עברייני בנייה. בהמשך יבוטל גם חוק הלאום, שנוא נפשו של המגזר. סעיף הריבונות בתוכנית טראמפ ייקבר קבורת חמור. יועז הנדל וצביקה האוזר לא יוכלו לעצור את המפולת הזאת. בסתיו הם הצליחו לסכל את קואליציית המיעוט שמפלגתם התאמצה להקים, רק מפני שטרם בשלו אז התנאים הפסיכולוגיים לכינונה. אבל בינתיים הוכשרו הלבבות. התרחיש ההזוי קורם עור וגידים. איש בכחול־לבן אינו כופר בו עוד. גם בישראל ביתנו כבר לא כופרים. מפלגות גנץ וליברמן פורסות את חסותן על המפלגה הערבית הקיצונית ביותר בתולדות ישראל. בברירה המפורסמת בין ביבי לטיבי, ליברמן וגנץ בעצם הכריעו בעד טיבי.
לדאבון הלב, אין מפלגות ערביות אחרות. לעומת הפלגנות העמוקה אצלנו והתמיכה הזעומה במפלגת עוצמה יהודית, הרוב המכריע ברחוב הערבי מאוחד מאחורי רשימה לאומנית הדוגלת בביטול האופי היהודי של ישראל ולמעשה בחיסולו. אצלה אין ימין ואין שמאל, יש רעיון מכונן אחד, אנטי־ציוני. כל 13 נציגיה בכנסת שואפים לכך שתהיה מדינת כל אזרחיה. בלשון המעטה, כולם מזדהים עם האמנה הפלסטינית יותר מאשר עם הרעיון ההרצליאני. למעשה, כולם היבא יזבק. הם לא יסתפקו ברפורמות אזרחיות שייטיבו את מצב מצביעיהם. אם גנץ וליברמן יעניקו להם תפקיד מפתח במהפך של אביב 2020, אם ימשיכו להיעזר בהם כדי להדיח את בנימין נתניהו, חוצפתם תגאה. חתרנותם תתעמק. הנהגתם הקיצונית תשתכנע באפשרות הגשמתו של חזון מדינת כל אזרחיה, ותנסה להאיץ אותו. יום אחד יתברר ששילובם במשחק הקואליציוני לא רק שלא הידק את הדו־קיום פה, הוא פורר אותו לחלוטין. מהומות אוקטובר 2000 עלולות להצטייר אז כאירוע צמחוני.
