הסקר המקיף החדש שערך פרופ' קמיל פוקס בעבור מכון 'משפטי ארץ' מגלה תוצאות מפתיעות למדי. הסקר הקיף כ־500 נשאלים מכל המגזרים בחברה היהודית ועסק ביחסם למשפט העברי. אילו היו מבקשים מכם לנחש את התוצאות, סביר שהייתם מעריכים שאת רוב החילונים זה לא מעניין, החרדים בעד והדתיים־הלאומיים מתנדנדים. אז זהו, שלא.
מתברר שכשני שלישים מהציבור (64%) סבורים ששופטי בית המשפטי העליון צריכים להסתמך גם על המשפט העברי בפסקי הדין שלהם, ורק 20 אחוזים מתנגדים לכך. כשני שליש מהציבור (67%) סבורים שיש להתחשב בחוות דעת של המשפט העברי בתהליכי החקיקה של חוקים בכנסת, ורק 20 אחוזים חושבים שלא.
רוב עצום (78%) סבורים שמערכת החינוך צריכה ללמד את המשפט העברי ולהנחיל את ערכיו. רק 15 אחוזים מתנגדים לזה. רוב קטן יותר (55%) טוען שהמדינה צריכה לעודד פנייה לבתי דין פרטיים לממונות כדי להפחית את העומס על בתי המשפט, וכשני שלישים מכלל הציבור השיבו כי היו מסכימים להתדיין בבית דין פרטי אילו יכלו לבחור אותו.
מה שמדהים בסקר הוא שבחלק מהשאלות נרשם רוב גם אצל הנשאלים שהגדירו את עצמם חילונים גמורים. כך למשל, 52 אחוזים מהחילונים טענו שיש להתחשב בחוות הדעת של המשפט העברי בתהליכי חקיקה בכנסת, ו־65 אחוזים מהם טענו שיש ללמד את מורשת המשפט העברי בבתי הספר.
קמפיין ההדתה הקולני והצבעוני מעניק את הרושם שרוב הציבור הישראלי לא רוצה יהדות ולא ריח יהדות, והסקר הזה הוא הפרכה מטלטלת והמחשה מדהימה לתעתוע שקמפיינים מתוקשרים יוצרים.
נקודה נוספת שכדאי להתעכב עליה היא עמדת הנשאלים החרדים. החרדים הם אמנם הצרכנים הגדולים ביותר של בתי הדין הפרטיים לממונות, אולם בכל הקשור ליחסי המדינה והמשפט העברי הם מתנהלים כ'גויים' גמורים. מכוני המחקר והכוללים העוסקים במשפט עברי, כמעט אף פעם לא מקבלים פניות מחברי כנסת חרדים המבקשים לברר אם חוק מסוים עולה בקנה אחד עם עמדת ההלכה היהודית. היהדות של הח"כים החרדים היא בועה אישית וקהילתית, ולכן מפתיע לגלות שבקרב הציבור החרדי נרשם רוב הדורש שינוי גם בנושא הזה.
חשוב לומר שפיתוח המשפט העברי צריך להיות דגל שכל מפלגה לאומית נושאת אותו בגאון. זוהי המורשת המשפטית והתרבותית שלנו, ומוטל עלינו לשמור אותה ולפתח אותה.
