התרגשות נרשמה הבוקר בקרב 43 עולים חדשים מאתיופיה, שנחתו בשדה התעופה בן גוריון אחרי עשרות שנות ציפייה. אותם עולים, שהגיעו ארצה במסגרת "איחוד משפחות", אינם זכאי חוק השבות, ועלייתם התאפשרה מכיוון שיש להם קרובי משפחה מדרגה ראשונה בישראל. אך העלייה הזו רחוקה מלהיות מתוקה וטהורה: כולם מבינים, כולל אותם עולים ובני משפחותיהם, שהתמזל מזלם והם נבחרו לנחות פה עוד לפני הבחירות, רק כדי שתמונתם תתנוסס בקמפיין הליכוד לקראת הבחירות. הרי החלטת הממשלה שאישרה את עליית כ-8000 הממתינים בקהילות באדיס אבבה ובגונדר התקבלה כבר לפני כמה שנים, ולממשלה הנוכחית היו אינסוף הזדמנויות לעשות זאת, אך הם גררו רגליים ביודעין.
שר העלייה והקליטה יואב גלנט קיבל הבוקר את פני העולים, ואליו התלוו השר דודי אמסלם, ח״כ גדי יברקן וח"כ לשעבר אברהם נגוסה. ״אנחנו חוזרים עכשיו מאדיס אבבה, יחד איתנו 43 עולים מהקבוצה הראשונה של בני הפלשמורה שעולים בשנת 2020, וזה יימשך" אמר גלנט, "בקרוב תהיה קבוצה נוספת של 80 עולים, וכך נביא את כל 400 העולים שהבטחנו, ובע״ה נביא גם את כל היתר״. אמירה זו שונה מאוד מזו ששמענו מראש הממשלה בעצמו, שהבטיח להעלות את שאר הממתינים במאת הימים הראשונים לכהונת הממשלה הבאה. על פי התחייבות הליכוד, אם יזכו בבחירות ויקימו את הממשלה, הם ידאגו להעלות את כל מי שזכאי לכך על פי קריטריון "איחוד משפחות" עד סוף שנת 2020.
גורמים בקהילה מספרים על מפגש טעון מאוד אתמול (ב') באדיס אבבה, אז גלנט ושאר האורחים מישראל נתקלו בוויכוחים סוערים מול הממתינים. בתיעוד של ברהנו טגניה בחדשות 12 הוצגו אמש בני ובנות הקהילה מטיחים הטחות קשות כלפי הפוליטיקאים הישראלים: "שוב פירקתם משפחות" אמרו על הבחירה בקבוצה קטנה דווקא מגונדר. גורמים בקהילה מספרים לנו הבוקר שלפי החלטת הממשלה האחרונה, הקריטריונים לעלייה הם כה מורכבים, שספק אם ימצאו עוד 20 או 30 איש כאלה. הם מאשימים בכך את שר הפנים אריה דרעי, "זה עלייה נטו לצורך בחירות" הם אומרים.
הרב יהודה דרעי, חבר מועצת הרבנות הראשית ורבה של באר שבע (ואחיו של שר הפנים אריה דרעי), אמר בראיון לישי כהן בכיכר השבת לפני כשבועיים כי "נתניהו מעלה גויים" וכי "כבר שם באתיופיה הם מובדלים מ'ביתא ישראל', חלקם התנצרו, חלקם התבוללו, יש שם נישואי תערובת". לדברי הרב דרעי: "לא דומה הפלשמורה של שנות ה-90 לפלשמורה של היום".
דרעי לא טועה לחלוטין. הסטטוס של אותם ממתינים אכן מורכב. בקהילה טוענים שכולם נכללים בהגדרה "זרע ישראל", כלומר צאצאי יהודים גם אם אינם יהודים הלכתית. כל אותם ממתינים שעולים לישראל מחוייבים לעבור גיור כתנאי לעלייתם. במשרד ראש הממשלה גררו רגליים מכמה סיבות: ראשית, העלאת 8000 איש מאתיופיה היא השקעה כלכלית גדולה, שכן הם זכאים לסלי הקליטה הגדולים ביותר ביחס לשאר העולים. בנוסף, קיים חשש שברגע שאותם ממתינים יעלו ארצה, יתמלאו מחנות הממתינים בתושבים חדשים שידרשו גם הם לעלות, שכן תנאי החיים בישראל טובים מאלה באתיופיה. תוסיפו לכך את האלמנט היהודי-דתי המורכב, בוודאי מול הקהילה החרדית המתנגדת לעלייתם, והנה לכם מספיק סיבות שבגללן אנשי משרד ראש הממשלה לא פעלו לזרז את העלייה.
לאחרונה חשפנו במקור ראשון את דבר הקמת ועד המורכב מרבנים ישראליים, רובם מהציונות הדתית, יחד עם קייסים מהעדה האתיופית, שמטרתו להיאבק יחד למען עלייתם של הנותרים בגונדר ובאדיס אבבה. בין חברי "ועד הרבנים והקייסים למען שארית יהודי אתיופיה" נכללים ראש ישיבת הר עציון הרב יעקב מדן, רבה של עפרה הרב אברהם גיסר, ראש ישיבת ההסדר עתניאל הרב רא"ם הכהן, קייס סמאי אליאס, הרב יואל בן נון ועוד.
במכתב שהוציאו הרבנים והקייסים לראש הממשלה בנימין נתניהו כתבו כי "בביקורים שערכנו בקהילות הממתינים לעלייה באדיס-אבבה וגונדר מצאנו בנים ובנות לעם ישראל, מצד אבותיהם או מצד אימותיהם, המייחלים להתאחד עם עמם, עם דתם ועם בני משפחותיהם. עינינו כלו וליבנו נחמץ עם כל תפילה ותקווה שהושבו ריקם. עתה, משבאו התפילות לכלל הכרזה חגיגית ומלאת תקווה ואומץ, אנו מקוים כי הצעדים הנדרשים כדי לקדם עלייה זו יזורזו, ובא לבני ציון גואל".
אין מה להתרגש מהעלייה המדוברת, שנוטפת ציניות וקודמה נטו לצרכים פוליטיים. מאידך, יש לקיים דיון מעמיק וערכי סביב הסוגיה של אותם ממתינים. יש ללמוד את הסוגיה המורכבת והסבוכה, כדי לקבל החלטה בנושא, לכאן ולכאן. באם לא יעלו בקרוב אותם אלפים, עליית הקבוצה היום תהיה לא יותר מאצבע בעיני הממתינים.
