תנו כבוד

"בסדר, אז נסגר מפעל לקרמיקה בדרום, תלך לכל מסעדה פה באזור, הוא יכול לעבוד כשוטף כלים ב־12 אלף שקל לחודש, זה פי שניים משכר המינימום שהוא ירוויח במפעל. אתה יכול לעבוד כפועל בניין ב־15 אלף שקל לחודש – בלי הכשרה, בלי כלום". דברי ח"כ שרן השכל (הליכוד) בפאנל כלכלי של פורום קהלת.

אפשר להתווכח על המספרים שהציגה השכל, כי הם לא ממש מדויקים. למסעדנים בהחלט משתלם יותר להעסיק ישראלים בגלל היטלי מס שמוטלים עליהם בגין העסקת זרים, אבל גם עובד אריתריאי שעובד תשע שעות ביום ושישה ימים בשבוע לא מגיע לסכום שנקבה השכל. ואפשר ורצוי להתווכח על הצורך בסבסוד של המדינה למפעלים כושלים, כי זה דיון ראוי ובהחלט יכול להיות שהמיליונים שמושקעים ולעיתים נבלעים בתוך ניהול כושל וחוסר עמידה בתנאי הפשוט של שוק חופשי – להיות רווחיים, לא צריכים להיות מושקעים שם; אבל לפני הטיעונים והנתונים והסברות והפלפולים – אני רוצה לדבר על דבר שקודם לכל אלה.

ערלות לב. חסידי השיטה הקפיטליסטית ייצמדו רק למילים. אבל אני לא יכולה לעבור מעבר למחיצת הטיעונים בדיון הזה כי יש משהו בטון, באופן שבו התנסחה השכל, בריחוק ובניתוק שלה מאותו אדם בן 55 שגר בדרום וצריך למצוא פרנסה מחדש בגיל כזה, במארי־אנטואנטיות שלה, בשכחה הפשוטה שהיא לא יציר א־לוהים מובחר אלא שמה שמבדיל בינה ובין אותו אדם הוא 120 קילומטרים ומזל אחד, שהאיר לה פנים ואילו לאחר הסתיר את פניו.

אפשר ורצוי להתווכח על הצורך בסבסוד של המדינה למפעלים כושלים, אבל לפני הטיעונים והסברות והפלפולים בואו נדבר קודם על ערלות לב

ישראל היא מדינה שסוגדת למזל ולאקראיות, מתברר, או לכל הפחות לא עושה מספיק כדי להתמודד איתם. בדיוק כפי שמצביעים מדדי פיז"ה האחרונים: לא רק שהפערים בין תלמידים שמגיעים מרקע סוציו־אקונומי נמוך למגיעים מרקע גבוה בישראל התרחבו, אלא הם גם הגדולים מבין כל המדינות שנבדקו. ככל שהתלמידים מגיעים מרקע חברתי־כלכלי־תרבותי גבוה יותר – כך הישגיהם גבוהים יותר. בעוד התלמידים דוברי העברית נמצאים מעל לממוצע ב־OECD בשלושת התחומים שנבדקים – קריאה, מתמטיקה ומדעים, התלמידים דוברי הערבית נמצאים מתחת לממוצע בשלושתם בצורה משמעותית. ובקרב דוברי הערבית, ההבדלים בין הרקעים גדולים אף יותר: פער של 80 נקודות בין התלמידים מהרקע הגבוה לאלה מהרקע הנמוך.

המארי־אנטואנטיות הזאת שאני "נטפלת" אליה, מזכירה את המארי־אנטואנטיות של נתניהו בתקרית אורנה פרץ, הפעילה החברתית ש"שעממה" את ראש הממשלה כשהתפרצה לדבריו בטקס חנוכת מרכז רפואי אזורי בקריית־שמונה – במחאה על כך שאין חדר מיון בעיר.

ואם יש משהו שאסור לליכוד, שנבנה על תחושת השקיפות והאילמות של הצ'חצ'חים במהפך הזכור לטוב של בגין, הוא להשתעמם או להתערלב לאנשים שהמציאות לא האירה להם פנים. שהיומיום שלהם קשוח ושהם עסוקים בהישרדות. אין לזה מחילה. גם אם הם "קהל שבוי" של הליכוד.

ובאשר למבחני פיז"ה, באמת עזבו אתכם מכל הדיבורים ותשדירי הבחירות. המבחן הגדול של מדינת ישראל בשנים הבאות הוא צמצום הפערים האלה, ולא שום דבר אחר.

הם "מגניבים"

קרב המאסף על קולות הציונות הדתית בעיצומו. לפי הסקרים כחול־לבן מאבדת מנדט־שניים לטובת הליכוד. קמפיין החרדל והדגל המוכתם שעורר זעם רב ננטש, והפעם על הכוונת הצבע הסגול: תמונתה של קומונרית בני עקיבא חצויה – בחלקה האחד היא מטושטשת, הרקע מושחר וחולצתה זוהרת באור אולטרה־סגול. ובחלק האחר של התמונה, המייצג את כחול־לבן, היא מוארת. "איך ייראה העתיד של הבנות שלנו?" נכתב מעל התמונה. זה קמפיין טוב. הוא משחק בצורה עדינה על החשש מפני התחרדות והקצנה דתית בציונות הדתית, ומשתמש בכלים אמיתיים, שכולנו מכירות וחווינו על בשרנו, פשוטו כמשמעו.

ובינתיים לח"כ איילת שקד, כך למדתי מהפוסט שלה, "נשבר הלב" שדתיים ליברליים שוקלים להצביע כחול־לבן. הנימוק שניתן לבחירה להצביע כחול־לבן, הושם בפיו של חבר של שקד מהציונות הדתית: "הם חושבים שהם מגניבים".

במקום ששקד תעשה חשבון נפש – או יודעים מה, במקרה הזה מספיק חשבון פשוט כמו 1+1, קרי חוסר נכונות לעסוק בנושאי דת ומדינה ואמירות קשות נגד להט"בים מצד יו"ר המפלגה ושר החינוך פרץ – היא בוחרת לזלזל באינטליגנציה של אותם בוחרים פוטנציאליים ומאשימה אותם ב"מאגניבות".

אני רק שתי שאלות: האם לא יכול להיות שלדתיים רבים נמאס מכך שבנט ושקד נשבעים אמונים לנתניהו, שעל לא עוול בכפנו גורר אותנו למערכת בחירות רביעית? האם שקד העלתה בדעתה שייתכן שלדתיים רבים נמאס מיחס הממסד לגיור, לנישואין, לעגונות, למונופול על מערך הכשרות? לא! לא יכול להיות! הם סתם מאגניבים.

כלל מספר אחת: אל תזלזלי בבחירה של אנשים. תני להם קרדיט על כלל השיקולים שלהם. אל תתייחסי אליהם כעדר שטוף מוח מהתשקורת, כפי שאני אתן קרדיט לאותם אנשים שכן בוחרים לבחור ימינה, עשי כך גם את, בפשטות. זה לא עובד טוב כשבשמאל טוענים לבבוניות־עדרית־ימנית, וזה לא עובד יפה פה, ובדרך כלל זה אפילו עובד הפוך: "הבבוניות מתגברת", או במקרה הזה "המאגניבות מתגברת".

האם שקד העלתה בדעתה שלדתיים רבים יש מכנה משותף רחב יותר עם ח"כים חילונים מכחול־לבן, בדיוק כפי שלדתיים אחרים יש הרבה מן המשותף איתה, אף שהיא חילונית?

האם היא יכולה לדמיין שאף שדתיים רבים חושבים שהיא עשתה עבודה טובה במשרד המשפטים, השיח שנוצר סביב מערכת המשפט חרג לדעתם מגבולות הטעם הטוב והם מייחלים לקצת "ממלכתיות" שאיננה מצויה כיום בשיח הימני?