הגענו עד לכאן, כנראה שמשהו לא עובד. מאסנו בפתקים עם אותיות, בשיעורי הצבעה, במשדרי בחירות, במשחקי מנדטים שלא מצליחים להתחבר לכדי ממשלה. אנחנו למעשה נגררים כבר שנה בחוסר חשק ממועד א' למועד ב' – ועכשיו גם למועד ג'. ממש כמו אל מול מבחן עיקש שאנחנו לא מצליחים לעבור, ואת הזמן שהיה לנו בין מועד למועד בזבזנו להנאתנו ולא הקדשנו ללמידה. במקום להשקיע אנרגיות בשיטה שלא מצליחה לייצר הכרעה, קבלו כמה רעיונות להליכי בחירה שונים שאולי אפשר לאמץ:
שיטת הריאליטי. ראיתם פעם גמר של תוכנית ריאליטי שבסופו לא הוכרז מנצח? אולפנים נוצצים כבר יש, וגם סוללות של מנחים ונקודות שידור. אפשר כמובן להצביע מהבית עד 10 פעמים, בנייד, באפליקציה ובמסרונים שהמפלגות אוהבות כל כך. ערב טוב ניצנים, בוקר טוב ישראל.
שיטת הפנדלים. אם אין הכרעה – נייצר אותה, בסוף מישהו יפספס. אם תמונת הגושים תישאר כמו שהיא וניתקע שוב עם תיקו, לא נתקפל לפני שנעבור לנקודת השידור באצטדיון טדי. בעזרת כדור ושוער מישהו כאן יצטרך להפסיד. בוודאות.
שיטת הדירוג. פתק אחד לא מספיק, וכל אחד מאיתנו יכול להתגמש מחשבתית ולהצביע לכמה מפלגות במקביל. לכן במקום בחירה אחת ספציפית, תנו לנו לדרג, או לפחות להכניס יותר מפתק אחד למעטפה. אנחנו אמנם לא אוהבים לזוז מילימטר מהדעות הפוליטיות שלנו אבל בנקודת הזמן הזו נראה שנוכל להסתפק בממשלה סבירה אבל כזו שלפחות קיימת.
השיטה הנוסטלגית. בסוף, ההתמודדות היא בין שני מועמדים שמתווכחים מי יהיה הראשון. אחת הפשרות היא לשבת בתורות על כיסא ראש הממשלה. זה די דומה לכל ויכוח בין ילדים שאבן־נייר־ומספריים יכולים לפתור בלי בעיה. הכללים ברורים וכמובן שהמנצח הוא הטוב משלוש. ולא, אין דבר כזה "מקל קסמים". אם יש מועמד נוסף שרוצה לנסות את מזלו, אפשר לארגן טורניר מסודר של משלוש יוצא אאאני.
השיטה התנ"כית. האיום בסיבוב בחירות רביעי באוויר, ולכן הראשון שמוותר והולך לאופוזיציה בשם טובתה של המדינה וכדי לא לסבך את המצב עוד יותר – הוא זה שירכיב ממשלה. הפוך על הפוך, משפט שלמה, גרסת בחירות 2020.
השיטה ההפוכה. כדי לנצח את הלופ האינסופי הזה אפשר לשנות את הסדר: במקום להצביע בקלפי ואז לנסות להרכיב ממשלות באמצעות כל מיני חיבורים יצירתיים, קודם תרכיבו לנו כמה אופציות ריאליות ואז נצביע להן. מינימום הפתעות ומקסימום אחוזי הצלחה להגיע ל־61 מנדטים.
