בישראל, כמו בעולם, כוננות שיא מול נגיף הקורונה. מערכת הבריאות מנסה ככל יכולתה למנוע התפרצות מקומית, כמו זו שמתחוללת באיטליה, ולבלום את התפשטות הנגיף באוכלוסייה. להכנות יש עלויות, כמובן: מחיר התמודדותה של מערכת הבריאות עם הקורונה צפוי לעמוד לעת עתה, לפי הערכות, על כמאה מיליון שקלים, בעיקר בהכנת תשתיות אשפוז מבודד ובמסע הסברה. כמו כן מקדישה המערכת כסף למימון אמצעי מיגון, שהופכים יקרים מיום ליום ככל שהביקוש העולמי גובר. המחיר הזה יעלה מאוד במקרה של התפרצות מקומית של הנגיף, שתדרוש התמודדות מקיפה יותר מהסגר של מקרי הדבקה שהגיעו מעבר לים.
ההוצאות של משרד הבריאות כבדות במיוחד בהיעדר ממשלה: ישראל מתנהלת בתקציב המשכי, ובכל חודש מוציא משרד הבריאות בהתאם לתקציבו המאושר הקודם, כך שההתמודדות עם התפשטות הקורונה תגיע על חשבון ההתנהלות השוטפת של מערכת הבריאות.
העלויות הישירות לתקציב המדינה הן כמובן רק קצה הקרחון. הפסדי הכנסות ופגיעה בכלכלה הם הכסף הגדול. החשש מהקורונה כבר הביא לפגיעה קשה בענף התיירות. חברות תעופה וסוכנויות נסיעות בעולם חוות כבר עכשיו הפסדי מיליארדים בשל ביטול טיסות וטיולים, ובכל הענף מדווחים על ירידה במספר ההזמנות לחודשים הקרובים. אצלנו, חברת אל על הודיעה כי ברבעון הראשון של 2020 צפויה ירידה בהכנסות בסך 30 מיליון דולרים, וישראייר דיווחה על ירידה של 50 אחוזים בהזמנות. הממשלה ממליצה לישראלים לא לנסוע לחו"ל, בטח לא למוקדי התפרצות, ולהימנע מקיום כנסים בינלאומיים בישראל, מה שיפגע כמובן בתיירות הנכנסת.
להתפשטות הנגיף בסין יש השפעה על הסחר העולמי, בהתחשב בכך שסין היא מרכז ייצור תעשייתי שאין להפריז בחשיבותו, המספק רכיבים ומוצרים גם לענקיות טכנולוגיה כמו אפל, גוגל, מיקרוסופט וסמסונג. מאות מיליוני סינים נמצאים בהסגר, המפעלים שהם עובדים בהם מושבתים עד להודעה חדשה, וכך גם נמלי הים הסיניים המשגרים מוצרי צריכה לכל העולם.
ההאטה הדרמטית בייצור ובייצוא מסין כבר מתחילה להראות את אותותיה. באוסטרליה, שסין היא שותפת הסחר הגדולה ביותר שלה, מסתמן מחסור במוצרים רבים, מסמארטפונים ועד סוללות; קוקה קולה הודיעה שצפוי מחסור בדיאט־קולה בשל מחסור בממתיקים מסין; אפל הזהירה שלא תעמוד בתחזית מכירות האייפונים כתוצאה מהתפשטות הנגיף; מנהל התרופות והמזון האמריקני עוקב בדריכות אחר מחסור אפשרי בתרופות התלויות בייצור הסיני.
עד לשבוע האחרון לא נראתה השפעה משמעותית על שוק המניות, אבל גם לשם הגיעה הקורונה. עם היוודע ההתפשטות במדינות אירופה נראו ירידות דרמטיות בבורסות בכל העולם, ומדד התנודתיות ("מדד הפחד") הגיע ל־37 נקודות, שיא בשנה האחרונה. גם הבורסה בתל־אביב הצטרפה למגמה, אבל הממונה על שוק ההון והביטוח, משה ברקת, אינו מודאג: "כרגע מנהלי ההשקעות לא מוטרדים מדי", הודיע, "והם מעריכים שמדובר באירוע לטווח קצר. כמו כן, כרגע אין אינדיקציה של משיכת כספים".
ההתפרצות בסין עלולה להשפיע על הכלכלה הישראלית בשל קשרי הסחר עם סין. באגף הכלכלן הראשי בחנו השבוע שני תרחישים אפשריים: בתרחיש המתון תהיה פגיעה של 0.2 אחוזי תוצר (כ־700 מיליון דולר), ובתרחיש הקיצוני – למעלה מאחוז (כ־3.5 מיליארדי דולרים). אלה תרחישים שאינם כוללים התפשטות המחלה בישראל.
קשה לשער מה תהיה ההשפעה של התפרצות מקומית על הפעילות הכלכלית במשק. מספר האנשים הנמצאים בבידוד ובהסגר עלול להגיע לעשרות אלפים, והמשמעות היא עסקים שלא מתפקדים, ובטווח הארוך פגיעה קשה בתוצר הלאומי. הנחת היסוד כרגע במערכת הכלכלית היא שזהו אירוע קצר טווח, שייפתר בתוך כמה חודשים, בדומה למגפת הסארס מ־2003. אם כך יקרה, הפגיעה הכלכלית צפויה להיות מינורית. אם לא, משבר הקורונה לא יהיה רק משבר בריאותי – אלא גם משבר כלכלי.
