בבחירות הללו יקטן כוחן של מפלגות השמאל המובהקות. לאורך מערכת הבחירות רוב הסקרים נתנו למפלגת העבודה/גשר/מרצ בין 7 ל-9 מנדטים. מרצ והעבודה לא יצליחו, ככל הנראה, לשחזר את התוצאות מהבחירות הקודמות בהן היו לשתיהן יחדיו 11 מנדטים (העבודה 6, המחנה הדמוקרטי/מרצ 5). כלומר, תהיה ירידה של כמה מנדטים בודדים בקרב מפלגות השמאל האידיאולוגיות.
המשמעות היא שהשמאל הישראלי האידיאולוגי הפך להיות תלוי לחלוטין במפלגות הערביות הלא ציוניות. למעשה, ובשמאל הישראלי מבינים את המציאות הזו היטב, מי שהופכת להיות מובילת "מחנה השמאל" בישראל היא הרשימה המשותפת. השמאל הישראלי היהודי איבד את בכורתו לטובת גוש המפלגות הערביות. מדובר במהפך היסטורי שלפני שנים בודדות אי אפשר היה לדמיין אותו בכלל. מי היה מאמין שמפלגת השמאל ההיסטורית, מפלגת העבודה, תהיה האחות הקטנה והפחות חשובה, בגוש השמאל כאשר מי שמוביל את הגוש הזה אלו נציגים לא ציונים בלשון המעטה, כמו איימן עודה, אחמד טיבי והיבא יזבק.
המפלגות הערביות זיהו את דימום המנדטים של מפלגות השמאל היהודי וניהלו קמפיין חכם לגיוס קולות פוטנציאליים בקרב אנשי מרצ. בשבועות האחרונים הריצה הרשימה המשותפת מעין סרטונים של "מאוכזבי מרצ"; צעירים יהודיים שעד לפני כמה חודשים הצביעו למפלגות שמאל ציוניות והפעם יתמכו במפלגות הערביות. המשותפת הצליחה להגיע לקהל יהודי שהיה בעבר קול בטוח למרצ, ולשכנע אותו שלהצביע לעופר כסיף והיבא יזבק זה הדבר "המהפכני והמגניב" ביותר שאפשר לעשות. אחד הסרטונים שהריצה הרשימה הערבית בשבוע האחרון היה וידאו קצר של בחור צעיר בשם גולי, שהוגדר כמצביע מרצ לשעבר ובעבודתו מסייע לפליטים והגיע למסקנה שביתו הפוליטי החדש הוא המפלגות הערביות.
במרצ התקשו להגיע לציבור הערבי בבחירות הללו. עיסאווי פריג' נבחר למקום ה-11 והלא ריאלי, ובעיצומה של מערכת הבחירות, החליט שהוא נוסע לחופשה בוינה אוסטריה. במרצ זעמו על התנהלותו של המועמד הערבי שהצהיר במעשיו כי קמפיין הבחירות של מפלגות השמאל הציוניות לא מדבר אליו. פריג' לא טרח בבחירות הללו לגייס את הציבור הערבי למרצ.
נוסיף לזה את הקמפיין של "כחול לבן" על ראשם של עמיר פרץ, אורלי לוי והורוביץ והחשש במפלגות השמאל מקריסה הוא אמיתי לחלוטין.
כישלון טוטאלי יהיה אם העבודה/גשר/מרצ יקבלו מחר 7 מנדטים. פירושו של דבר שלמפלגת העבודה ההיסטורית ולמרצ יהיו שלושה חברי כנסת בלבד בהתאמה (אורלי לוי היא המנדט השביעי. הנציג השלישי במרצ הוא יאיר גולן שזכה לשיריון). זו ככל הנראה התקופה הקשה ביותר של מחנה השלום מאז הסכמי אוסלו.
אבל זה לא אומר שהשמאל לא ינצח בבחירות הללו. כאמור, העיניים בשמאל היהודי נשואות לרשימה המשותפת. מספר רב של מנדטים בגוש הערבי הלא ציוני יאפשר, כפי שאמר יו"ר מפלגת העבודה/גשר/מרצ, עמיר פרץ, בקולו מספר פעמים, הקמת ממשלת מיעוט בראשות כחול לבן. ליברמן, איימן עודה ואחמד טיבי יתמכו בממשלה המשונה הזו מבחוץ. רק כך ינצחו בשמאל הציוני את גוש הימין, בנפילתם המודעת לחסדיהם של הרשימה המשותפת. עמיר פרץ אישר את קמפיין הליכוד כאשר חזר ואמר כי לכחול לבן אין ממשלה בלי המשותפת ושבמפלגתו ישאפו להקים את הממשלה הזו.
הדרך לשלטון בשמאל הישראלי עוברת דרך הגוש הלא ציוני והאנטי ציוני של המפלגות הערביות. האולטימטום של אחמד טיבי ליועז הנדל שלא "יעיז" לדבר על סיפוח בקעת הירדן כי אחרת כחול לבן לא יקבלו את תמיכת הגוש הערבי הלא ציוני הוא יריית הפתיחה של המציאות הפוליטית החדשה בשמאל הישראלי.
