מתוצאות הבחירות הלא-סופיות, כבר עולה בבירור המסר שלא הובן כנראה במערכת הקודמת – חייבת לקום ממשלת אחדות רחבה.
האוהדים במרכז הליכוד ייאלצו להפסיק לצעוק "לא רוצים אחדות", ואנשי כחול לבן, ייאלצו לוותר על פסילתם האישית את נתניהו. גם מספר המנדטים הסופי של גוש הימין לא אמור לשנות את התובנה הזאת. ההבדל בין 59 מנדטים ל-61, יקבע רק דבר אחד – כמה זמן ייקח לשני הצדדים להפנים את המסר הזה.
אם נתניהו לא יגיע ל-61, יש שלוש אפשרויות: ממשלת ימין עם עריק או שניים מגוש השמאל, ממשלת אחדות, או בחירות רביעיות. בכחול לבן ידברו בימים הקרובים על מוסר ועמידה בהתחייבויות לבוחר, אבל מהר מאוד הם יאלצו להפנים שדווקא מבחינה מוסרית, הוויתור על פסילת נתניהו הוא האופציה הכי ראויה. ממשלת ימין עם עריקים היא ממשלה רעה לחברה הישראלית, כי היא תתבסס על בגידה של נבחרים בבוחריהם. על נזקן האדיר של בחירות רביעיות אין צורך להכביר במילים, וכחול לבן יבינו מהר שהפעם כל האחריות להליכה נוספת לקלפי תוטל עליהם. נשארה להם רק ברירה אחת – ממשלת אחדות.
אבל גם אם הגוש של נתניהו יגיע ל-61, ממשלת ימין צרה תהיה רעה. חברה שסועה, ראש ממשלה שעומד למשפט, ותלות מוחלטת באצבעו של כל חבר כנסת, הן מתכון רע מאוד למדינת ישראל. אחרי חמש שנים של ממשלת ימין ללא נציגות של מפלגת שמאל-מרכז, אחרי שלוש מערכות בחירות מתישות, רוויות בשיסוי ושנאה, הממשלה הכי מתאימה לחברה הישראלית הקרועה, גם במקרה של 61 לגוש הימין, היא ממשלה רחבה על בסיס הליכוד, כחול לבן ובשאיפה גם מפלגות נוספות.
מנהיגי המפלגות צריכים לאמץ הבוקר את הקריאה של אסתר למרדכי שנקרא בשבוע הבא במגילה: "לך כנוס את כל היהודים". הגאולה במגילת אסתר התחילה רק כשהעם התאחד, התכנס, והתקהל. גם הבוקר, הדרך לגאולת המציאות הפוליטית, טמונה ביכולת הזאת, שביטויה הפשוט הוא ממשלת אחדות.
בנאומו הראשון של הרב דרוקמן בכנסת ה-11, הוא בירך על הקמת ממשלת האחדות שהוקמה אז, לאחר בחירות 1984. הרב אמר אז שהוא רואה בממשלה דרך לגישור ולאיחוד העם על רקע הקיטוב ההולך וגובר. "האחדות היא הנשק הסודי של עם ישראל במצבים הקשים ביותר", אמר אז הרב. "לך כנוס את כל היהודים – על ידי כך באה הישועה ויוצאים למרחב. מדינת ישראל במצבה הנוכחי, בבעיותיה השונות, זקוקה לאחדות מכל הבחינות".
