כל מי שאי פעם צפה במשדרי בחירות ידע למה לצפות עם פרסום תוצאות המדגמים עם סגירת הקלפיות. המתח שבשעות שלפני, השמועות של הדקות האחרונות, וב-22:00 בדיוק, עולות אותן עמודות מספרים שיגרמו למצטופפים באחד המטות לפעור פה בתדהמה שבורת לב, ובמטה האחר לפצוח בחגיגות ניצחון אופוריות.
אבל אנחנו, אזרחי ישראל, כבר יודעים דבר או שניים על לילות בחירות. העם היושב בציון כבר ראה את הסרט הזה פעמיים ברציפות בתוך פחות משנה. באפריל צפה בשמחה המוצדקת-משהו שפרצה במטה הליכוד עם האשליה הטראגית שעומדת לקום ממשלת 65 יציבה יחסית. בספטמבר, היה זה תורם של אוהדי כחול לבן לשעשע אותו בשיר ורקוד כשהתוצאות לימדו על יתרון לגוש המרכז-שמאל-ליברמן-ערבים. בשני המקרים, כידוע, אותם אוהדים נלהבים חוו את העינוי שבהכרה כי אין באפשרות המחנה התורן לעשות דבר עם הניצחון וכי נגזר עלינו לחזור לקלפיות.
היינו מצפים שנוכח תוצאות המדגמים שפורסמו ביום שני האחרון, גם הובלה מובהקת של גוש הימין תניב תגובה רגועה מהרגיל. בכל זאת, לא מדובר פה ברוב של 70-65 מנדטים. אפילו לא ב-61. חזרנו בסופו של יום לאותה התוצאה של בחירות אפריל, שהחלו לזלוג זמן קצר לאחר מכן לתוצאות ספטמבר. לא, אוהדי הליכוד לא היו אמורים להגיב בפרצופי תשעה באב ובזעקות שבר, אבל אפשר היה לצפות לשמץ פרספקטיבה, למיתון ציפיות.
אבל זה לא מה שקרה. כפי שעלה מאחת הכתבות במהדורת החדשות המרכזית של כאן 11 אמש, תומכי הליכוד הגיבו בהתרגשות שהייתה גורמת לאוהדי כדורגל ברזילאים להסמיק. קשה לדמיין תגובה נלהבת יותר אם המשיח היה נכנס לאולם רכוב על חמור לבן ומכריז על בניין המקדש. חובשי כיפה בירכו "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה" באקסטזה של נערה דתייה שקנתה זה עתה שמלה חדשה. חסיד ברסלב מבוגר סיפר בהתלהבות שלמרות שנולדו לו 11 ילדים – או עשר, הוא לא היה מאוד ברור – הרגעים האלו הם השמחים ביותר בחייו. בליל של שירים מזרחיים וחסידיים התנגנו באולם, כשהקהל שר ורוקד ומתחבק ומתנשק. כאילו לא היינו שם כבר פעם. כאילו לא היינו שם כבר פעמיים.
אבל אחרי הריקודים והקונפטי והנאומים, כשהאורות כבו והחוגגים העייפים חזרו לבתיהם, דבר לא השתנה. קמנו אתמול למציאות כמעט זהה לזו שליוותה אותנו בחודשים שבין ה-17 בספטמבר לשני במרץ. הנציגים אותם נציגים, הפלונטר אותו פלונטר, והשיטה אותה שיטה. האמנזיה הזמנית שתקפה את אוהדיו של נתניהו בעשר בלילה היא אותה שכחה שנופלת על פרשנים ופוליטיקאים ברגעים שלאחר פרסום התוצאות, כשהם מכריזים בביטחון לא ברור שהנה, הפעם תהיה הכרעה.
אם התוצאות שראינו אתמול מחזיקות, אזי היה אוהד ליכוד אחד שהוצג בכתבה שצדק לחלוטין. ברגעים האחרונים, כשקם על רגליו ושאג: "לא יהיה כלום, כי לא היה כלום".
