ושוב זה קרה לו. או בעצם לנו. זו כבר הפעם המיליון בערך, אבל מי עדיין סופר. שוב התברר שאבו-מאזן, המנהיג הפלסטיני שאין מפויס ומתון ממנו, כמקובל להצהיר במקומותינו, מדבר בשפה אחת אל העולם, ובאחרת אל בני עמו.
הפעם, מדובר במאבק על תל-ארומה. מבצר חשמונאי מרשים בעל מערכת אגירת מים עתיקה מהמפוארות שנראו פה, שנמצא מול גבעות היישוב איתמר. לפני כשבועיים, הניפו שם הפלסטינים דגל עצום, במה שהפך כבר לריטואל הפגנת נוכחות מעל פסגות נישאות ברחבי השומרון. מהלך בניית תורן הדגל בימים שקדמו להנפתו, היה מלווה בעבודות עפר נטולות רגישות בסיסית לאתר הארכאולוגי החשוב, שרק הצטרפו להרס קודם שכבר חוללו שם הפלסטינים.
כפי שפורסם גם ב'אתר מקור ראשון', אל המקום תוכנן להתקיים בשבוע שעבר טיול ישראלי, שבוטל בשל הסרת האישור הצבאי שבתחילה ניתן לו. מה שכן התקיים שם, הוא טקס פלסטיני רב מכובדים ומלא חמושים שבא להפגין בעלות. בימים שאחרי, נרשמו כמה וכמה מקרים של התפרעויות צעירים פלסטינים סביב האתר, גם סביב ניסיון של צעירים ישראלים להסיר את הדגל, והאווירה נותרה מתוחה.
ובחדשות 'כאן' אתמול, הביא ראש דסק הפלסטינים גל ברגר הקלטה של אבו-מאזן נואם בכינוס במוקטעה, כפי ששודרה בטלוויזיה הפלסטינית הרשמית. בשלב מסוים, רואים שם את אבו מאזן מבקש מהצלם להפסיק את העברת השידור החי. אבל בשניות הספורות עד שזה קורה בפועל, שוב צצה ונגלית לה האמת כפי שהיא ניבטת בנאומים המיועדים לקהל הביתי. "מה שעשו בשכם, כך צריך לעשות" אמר המנהיג הפלסטיני בהתייחסו להתפרעויות סביב התל העתיק, והוסיף – "כשאני רואה בנות מכות חיילים ושוטרים, זה מרחיב את ליבי".
הייתכן כי אבו מאזן מעודד התפרעויות ואלימות? אבו מאזן שלנו? הרי רק לפני שלושה שבועות הוא ישב במועצת הביטחון של האו"ם, ובדיון על תכנית השלום האמריקנית תיאר בהתרגשות עד כמה העם הפלסטיני הוא שוחר שלום. סיפר בדחילו על חברת המופת הפלסטינית שהולכת ומתהווה אצלו ברשות. כזו ש: "משתפת נשים וצעירים. מחנכת לשפת השלום. אנחנו אומרים להם: רוצים שלום, לא אלימות ולא טרור", ניסה אבו מאזן לשכנע את הסובבים אותו במוסד הבינלאומי, שרובם משוכנעים לגמרי לטובתו ממילא. אבל הפעם, אפילו השגרירה האמריקנית, אמרה לו שהיא מאזינה. היו אפילו כמה צייצני טוויטר ישראלים שהתפעמו אז מקריאתו הכנה של אבו מאזן, איש השלום.
ובכן, מסתבר (שוב) שהצהרות של אבו-מאזן לשלום מתקיימות רק כשנציגים בינלאומיים או ישראלים (פראיירים) מאזינים. כשהשידור החי נפסק, האמת (שוב) יוצאת לאור. מה שבאמת מרחיב את ליבו של שכננו הקשיש, הוא כשנעריו הטובים מרביצים לחיילים ושוטרים.
