מעת לעת מסופחים לעיתונים שלנו מוספי היריון ולידה. למי שלא יודע, חדרי הלידה הם המחלקה הרווחית ביותר של בתי החולים בארץ, שכן כל לידה מזכה את בית החולים בסכום נאה של אלפי שקלים מהביטוח הלאומי. לכן, כמעט כל בתי החולים בארץ דואגים לפרסום בולט של חדרי הלידה שלהם במוספים שנועדו ליולדות. כמעט, אבל לא כולם. באף אחד מהמוספים הללו לא נתקלתי בפרסום לקידום חדר הלידה של סורוקה בבאר־שבע, יוספטל באילת או זיו בצפת. הסיבה לכך פשוטה: לחדר הלידה של סורוקה אין מתחרים, הוא מונופול. רוב היולדות בנגב לא יעזו לנסוע מעל שעה לבית חולים באזור המרכז.
חדרי הלידה הם רק דוגמה כמובן. כבית חולים יחיד בנגב, לסורוקה אין מתחרים גם בתחומים אחרים. לפני שלוש שנים פרצה סערה ציבורית סביב התפטרותם של כמה רופאים ממחלקת המטולוגיה־אונקולוגיה והשתלות מח עצם ילדים בבית החולים הדסה עין־כרם בירושלים. הרופאים נימקו את ההתפטרות במחלוקות מקצועיות עם הנהלת בית החולים. מנכ"ל הדסה טען אז בתגובה שהם בסך הכול מעדיפים לעבור לבית החולים שערי צדק, שבו הוצעו להם תנאים משופרים לדבריו. האלטרנטיבה שעמדה אז לרופאים בהדסה, בדמות בית חולים מתחרה בבירה, אפשרה להם לאיים על הנהלת בית החולים שבו עבדו, כדי לפתור בעיות לרווחת המטופלים. לרופאים בסורוקה אין אפשרות כזו. כשהם נתקלים בבעיות קשות במקום עבודתם, הם אינם יכולים לאיים במעבר לבית החולים המתחרה כי אין כזה. המשבר בהדסה הוכיח שוב שהתחרות טובה לבריאות, ושאם רוצים לקדם את הרפואה בנגב, אסור להסתפק רק בחיזוק 'סורוקה' אלא יש לבנות בהקדם בית חולים נוסף.
חוסר התחרות איננו מתמצה בגזרת בתי החולים. גם קופת חולים כללית, המבטחת כשבעים אחוזים מתושבי הדרום, מהווה סוג של מונופול. בית החולים היחיד בנגב שייך לה, היא אינה מאותגרת בדרום על ידי הקופות האחרות, ולכן משקיעה את רוב משאביה בחיזור אחר מבוטחי המרכז.
אני נדרש לעניין התחרות בבריאות בעקבות נייר עבודה חדש שהוציא לאור פורום קהלת, בנושא אי־שוויון בבריאות בישראל. במסמך, שכתב ד"ר אורי כץ, נבחנו הפערים בזמינות השירותים הרפואיים בין המרכז לפריפריה, השפעת המיקום הגיאוגרפי על מדדי הבריאות, השפעת הרמה הסוציו־אקונומית ועוד. מסקנת המסמך היא שאין כיום בעיה משמעותית בנושא אי־שוויון בבריאות. "מכיוון ששטחה של ישראל מצומצם למדי, לא נראה שהפריפריה הגיאוגרפית בישראל סובלת מבעיות הקשורות למרחקים מהערים הגדולות או מבתי החולים, כפי שסובלים אזורים פריפריאליים במדינות גדולות יותר", כותב כץ.
מתמיה בעיני שלאורך כל 55 עמודי המסמך אין שום התייחסות לחוסר התחרות בין בתי החולים וקופות החולים בפריפריה. מתמיה עוד יותר כשמדובר בנייר עבודה של פורום קהלת, אשר מניף את דגל העמקת השוק החופשי. מוזר שדווקא בתחום הבריאות, שכחו בקהלת את יתרון התחרות.
