אם למישהו עוד לא מספיק ברור כמה גרוע מצבה של המערכת הפוליטית הישראלית, באו אמש (מוצאי שבת) נאומיהם של גנץ ונתניהו והבהירו היטב עד כמה המצב קשה. הפתרון הסביר היחיד לפלונטר הפוליטי, ממשלת אחדות, רק התרחק משם עוד ועוד. במקום שהיום שאחרי פרסום התוצאות יהיה יום של הרגעת מתחים ומסרים מפויסים, שני הצדדים ממשיכים לטפס עוד ועוד על אותם עצים. ראש הממשלה נתניהו מדבר על גניבת תוצאות הבחירות, ואילו גנץ ממשיך בווטו המוחלט על כל ישיבה בממשלה שבראשה עומד נתניהו. בסיטואציה הזו נותרו למערכת הפוליטית רק שתי ברירות רעות: ממשלת מיעוט שתלויה בקולות חברי הרשימה המשותפת וכפופה לגחמותיהם, או הליכה לבחירות רביעיות שיפוררו סופית את מעט האמון שיש לישראלים במערכת הפוליטית שמנהלת את המדינה. שתי אפשרויות רעות ומרות, כאשר האפשרות הטובה יותר, ממשלת אחדות, יורדת למעשה מהפרק.
החרפת המסרים בעייתית גם מכיוון התוצאה, אבל לא פחות מזה מצד התוכן, שמחריף את המתחים הפוליטיים באופן שקרי. נתחיל מגנץ. המשמעות של עמדתו היא ניסיון להכתיב לליכוד מי יעמוד בראש המפלגה. זה ניסיון הזוי אם לוקחים בחשבון את העובדה שההישג הפוליטי של נתניהו בבחירות הללו משתווה אולי רק להישג של שרון בבחירות 2003. אף מפלגה מאז לא הצליחה להגיע להישג כזה של 36 מנדטים. גם ה-35 מנדטים שקיבל הליכוד בבחירות אפריל 2019 לא באמת קרובים ל-36 הנוכחיים. בבחירות אפריל קיבל הליכוד כ-1.14 מיליון קולות. בבחירות בשבוע שעבר קיבל הליכוד כ-1.35 מיליון קולות. מעולם לא קיבלה מפלגה בישראל מספר כזה של הצבעות. בסיטואציה כזו, ההכרזה של גנץ שלא ישב בממשלה תחת נתניהו, שקולה לדרישה מהליכוד להחליף את נתניהו. היא פשוט צפצוף על בחירתם הדמוקרטית של כ-1.35 מיליון אזרחים.
מנגד, גם טענותיו של נתניהו על גניבת השלטון אינן ברורות. גוש הימין קיבל אמנם 58 מנדטים, אבל סך המנדטים שקיבלו המפלגות שהכריזו עוד לפני הבחירות שלא ישבו בממשלה בראשות נתניהו עומד על 62. לאחר בחירות אפריל ניתן היה לטעון בצדק שליברמן עשה תרגיל מסריח לימין, כאשר מנע מנתניהו להרכיב ממשלה. הפעם היה ברור שבשביל להרכיב ממשלה, גוש הימין זקוק ל-61 מנדטים. יתכן שגם עם 60 מנדטים עוד היה אפשר לעשות משהו, אבל עם 58 ברור שנתניהו והימין לא זכו ברוב המיוחל בכנסת. איש לא גנב את הבחירות, חוץ מאשר אולי הבוחרים שסירבו להעניק לנתניהו ולימין את התוצאה המיוחלת.
אם המפלגות הגדולות, כחול לבן והליכוד, ימשיכו בקמפיינים כאילו אנחנו בערב בחירות, התוצאה הבלתי-נמנעת תהיה שאנחנו באמת נגיע שוב לבחירות. אם כל אחד ימשוך עוד יותר חזק לכיוון שלו, הקרע ימשיך לגדול ואפשרות האיחוי רק תלך ותתרחק עוד ועוד. זה מסוכן לפוליטיקה הישראלית ומסוכן גם לחברה הישראלית. זה כבר לא צחוק, הנזקים שהולכים ונוצרים לא יתוקנו מהר כל כך.
