ההמלצה על שתייה מרובה של מים כדי להימנע מקורונה ולהחלים ממנה הגיעה גם אליי, מאינספור קבוצות ווטסאפ. גם אנשים מכובדים ומוערכים נפלו אל מול הודעות הכזב ("פייק ניוז") והפיצו את השקרים הלאה. כמו הודעות המים, כך גם אזהרות מפני קריסת מערכות הבנקים ושמועות על אינספור מקרי קורונה בכל עיר ושכונה מתפשטות כמו אש בשדה קוצים. לא עזר כשהסברתי באחת הקבוצות החברתיות כי אסור להפיץ הודעות לא מבוססות ולא בדוקות וניסיתי לרמוז שאף אחד, אף פעם לא ימצא פתרונות קסם למגפת ענק בווטסאפ, לא עזרו כדי לעצור את המשחית.
מה עובר בראשם של בני אדם המחשיבים עצמם כנורמטיביים שנחשפים להודעת אֵימָה המזהירה מפני סגר כללי, או להקלטה קולית שרצה בווטסאפ עם קול של מבוגרת טרחנית שמסבירה כי קיבלה מקבוצה של ברזילאים שהנגיף הורג כי הוא דלקת ריאות ו"אפילו מסכות הכי פשוטות יכולות למנוע הדבקה"? מדוע הם ממהרים להעביר אותן הלאה מבלי לחשוב על ההיגיון ועל אמיתות המידע, שהפכו להיות שופר שלו? "זה לא יזיק אם אנשים יקשיבו להוראות גם אם הן לא נכונות – מי שחושב שזה לא נכון שלא יעשה את ההוראות האלו", כתב לי אדם מן היישוב כשפניתי אליו בשאלה מדוע הוא מפיץ הודעות כאלו.
במשרד הבריאות מתמודדים עם מה שמסתמנת כאחת המגפות הקשות שידענו בישראל. במשך שבועות ולכל אורך שעות היממה מנסים להילחם בה, להצר את התפשטותה במדינה ובעולם ולמנוע הרוגים רבים. בשנת 2020 אל המלחמה הזאת מצטרפת חזית חדשה, ההודעות שדורשות משאבים והתייחסות מצד אנשי המשרד, שעסוקים כל העת בלהדוף אותן.
דף הבית של אתר החדשות ynet הפך גם הוא למקור פוטושופ נרחב להעברת חדשות שקריות על "תימנים שפיתחו חסינות לקורונה" או על כתבות ערוכות אחרות שמספרות על קטסטרופות ומוסיפות בהלה. והציבור הרחב? כמו כבשים בעדר – משתפים בלחיצת אצבע למאות ואלפי אחרים בווטסאפ.
"ההודעות האלו, עד כמה שלפעמים נראות בבירור כלא-הגיוניות, תופסות את האדם שכבר בחרדה ורק מוסיפות לה", מסבירה אביטל יעקבי פסיכולוגית חינוכית בכירה, חברת פורום ארגוני הפסיכולוגיה הציבורית בישראל. לדבריה אותם אנשים חרדתיים לא מבחינים בפרטים הלא הגיוניים שההודעה מספקת, מאחר שהיא תומכת בחששות שלהם ומחזקת אותם. "ההיצמדות לשמועות בעצם מחזקת את החשיבה החרדתית הלא-הגיונית", היא מתארת.
מאידך, יעקבי גם מצביעה על אלו שמפיצים את הודעות הפייק שמקבלים ברשתות החברתיות כאנשים שפשוט מנסים להגן על החברה מתוך דאגה, ולא מבחינים שהם עושים ההפך. "יש לא מעט אנשים שמתוך תמימות לא מבינים שברשת יש פייק ניוז ומי שמעבירים הודעות כאלו צריכים לבדוק מה מקור העובדות. יכול להיות שיש להם גם כוונה להגן על אחרים, והם מרגישים שהם ממלאים איזו שליחות בכך שמזהירים את האחרים". אלא שלדבריה, ההודעות הללו רק מוסיפות לחרדות.
איך עוצרים את השטף? נראה כי הדבר תלוי רק בנו. כל אחד חבר בלא מעט רשתות חברתיות ונחשף למידע שקרי שיכולים להפיץ גם הטובים שבחבריו או בני משפחתו. רק תגובה נחרצת ובקשה למחוק את ההודעה ולהפסיק את הפצתה יכולה לעצור אותה. רק הבהרה ברורה שמי שמפיץ הודעות לא מאומתות, נושא באחריות שווה להן. אם תרצו, כמו שאנחנו מתגוננים מקורונה על ידי בידוד והרחקת מקור הנגיף, כך אם מפיצי הכזב יידעו כי הציבור לא יקבל זאת ולא ייתן לגיטימציה להודעות הללו, הם פשוט יפסיקו. אם לא, כדור השלג של שמועות ימשיך להפיץ בלבול, חוסר אונים ולבסוף גם ייאוש והשלמה והתעלמות מההנחיות האמיתיות, אלו שמופיעות באתר משרד הבריאות של מדינת ישראל.
