יום רביעי, מרץ 5, 2025 | ה׳ באדר ה׳תשפ״ה
לארכיון NRG
user
user

עמית סגל

פרשן פוליטי

משהו לרוץ איתו: פרס ישראל לדויד גרוסמן הוא שיעור מרתק בפוליטיקה

בנט אינו רק שר חינוך, הוא גם פוליטיקאי מיומן שמודע היטב למשמעות התמונה שבה איש שמאל כמו גרוסמן, ילחץ ביום העצמאות את ידם של מי שהוא מאשים בהרס המדינה

דויד גרוסמן הוא סופר גדול, אבל הבחירה בו דווקא, איש שמאל רדיקלי, לזוכה פרס ישראל מידי הממשלה הימנית ביותר בדור האחרון אינה רק ספרותית. זה גם שיעור מרתק בפוליטיקה.

לשר חינוך יש השפעה רבה על זהות מקבלי הפרסים. הוא מי שבוחר את אלו שבוחרים, ומה שלא נאמר במפורש נאמר בקריצה, בהבנה. אמור לי מי הממנה ואומר מי יזכה.

לא רבים זוכרים, אבל השבירה של בנימין נתניהו מאזורי בגין ומרידור למחוזות רגב ואמסלם החלה לפני שלוש שנים באותו פרס ישראל. אלה היו בחירות 2015, וראש הממשלה, שהיה גם שר החינוך, פיטר חברים בוועדת הפרס לחקר הספרות בשל מה שראה כהטיה בוטה שמאלה. האמת היא שלא הוא פיטר: ההדחה החלה במהלך מקומי של פקיד, אבל נתניהו זיהה את הפוטנציאל ולקח עליו בעלות.

סערה גדולה קמה בתקשורת, ותמיכה גדולה קמה בימין. המועמד המוביל לקבלת פרס ישראל משך במחאה את מועמדותו. קראו לו, אגב, דויד גרוסמן.

 

צילום: EPA
דוד גרוסמן מקבל את פרס מאן בוקר. צילום: EPA

הקו הזה – קו 'אם תרצו', אם תרצו – הוא השליט בשלוש השנים האחרונות: הוא שעומד מאחורי החרמת הסרט 'פוקסטרוט', הסטת תקציבים מתל-אביב לפריפריה, מריבות מתוקשרות בין אמנים משמאל לפוליטיקאים מימין.

בנט עצמו השתתף בחגיגה לא פעם. לפני כשנתיים רכב ברשתות החברתיות על החלטה מקצועית להוציא את הספר 'גדר חיה' של דורית רביניאן מתוכנית הלימודים. אשתקד סיכל במו ידיו את הענקת פרס ישראל לאמנות ליאיר גרבוז בגלל דבריו המקוממים בעצרת השמאל ב־2015 נגד מנשקי הקמיעות.

בנט אינו רק שר חינוך, הוא גם פוליטיקאי מיומן שמודע היטב למשמעות התמונה שבה איש שמאל רדיקלי כמו גרוסמן, שכינה את ישראל "מדינת כל רבניה וכל גזעניה", ילחץ ביום העצמאות את ידם של מי שהוא מאשים בהרס המדינה. אגב, כלל לא בטוח שילחץ. לפני עשור, במעמד קבלת פרס אמ"ת, הוא הותיר את ידו של ראש הממשלה הקודם אהוד אולמרט מושטת באוויר.

 

צילום: אבישג שאר ישוב
ההתנצחות התמידית מיצתה את עצמה. השר נפתלי בנט. צילום: אבישג שאר ישוב

כשבנט נותן לו פרס ישראל הוא מאותת גם שמבחינתו ההתנצחות התמידית בין ימין לשמאל, הווליום המופרז, האלימות המילולית – כל אלה מיצו את עצמם ציבורית וגם פוליטית.

יש משהו מרתק בחילופי התפקידים: ביום שמנהיג הליכוד נתניהו תומך בסיפוח יישובים, מנהיג הבית היהודי בנט מעניק פרס ישראל לגרוסמן. אם היה ספק שמדובר במגמה, הגיע נאומו שלשום, היחיד בקואליציה שכלל ביקורת על קבלת הסיגרים השיטתית מצד ראש הממשלה.

האם הקו הזה הוא בחירה בוטחת שנשענת על ערכים (וגם סקרי עומק)? או שזו מצוקה אסטרטגית של יושב ראש מפלגת ימין שנרמס תחת ראש ממשלה שגונב לו את  קהל הבית?

בנט כבר הלך פעם על קמפיין מאחד עם "משהו חדש מתחיל". זה הוביל אותו לשיא של 12 מנדטים וברית עם יאיר לפיד. בהשאלה מגרוסמן, יכול להיות שמבחינת בנט הקו הממלכתי הוא משהו לרוץ איתו.

כתבות קשורות

הידיעה הבאה

כתבות אחרונות באתר

Welcome Back!

Login to your account below

Retrieve your password

Please enter your username or email address to reset your password.