הצהרתה של ח"כ אורלי לוי-אבקסיס אמש (שלישי), לפיה לא תהיה חלק מממשלה שתושבע בתמיכת הרשימה המשותפת, הייתה קצת מפתיעה. בעיקר על רקע העובדה שלוי-אבקסיס לא הביעה במהלך מערכת הבחירות התנגדות לעמדת יו"ר העבודה ושותפה הפוליטי, עמיר פרץ, שתמך בהקמת ממשלה בתמיכת המשותפת. גם ההתנערות מהברית עם מרצ לא לגמרי ברורה. לא שמענו לאורך כל הקמפיין קולות של חוסר נחת מהחיבור הזה מכיוונה של לוי-אבקסיס. ועם זאת, אי אפשר להתעלם מהעובדה שבמהלך שלה מצליחה לוי-אבקסיס לתפוס 3 ציפורים במכה אחת.
ראשית, סביר להניח שאורלי לוי-אבקסיס באמת ובתמים לא רוצה שתוקם כאן ממשלה שמבוססת על תמיכת בל"ד. לא הכל ציניות בעולם. מדובר במישהי שבכל זאת גדלה בערוגות הליכוד, בתו של דוד לוי, וסביר להניח שממשלה כזו לא מחליקה לה בקלות בגרון.
לוי-אבקסיס מרוויחה גם את ההזדמנות לנקום בבני גנץ, יו"ר כחול-לבן, שלפחות לפי תפיסתה עשה לה תרגיל מסריח ערב הבחירות הראשונות בחודש אפריל. גנץ, בכובעו אז כיו"ר "חוסן לישראל" ניהל עם לוי-אבקסיס משא ומתן על הצטרפות מפלגתה לרשימה בראשותו, עד לרגע שבו כבר לא יכלה לייצר שום שותפות אפקטיבית אחרת. באותו רגע, פחות מ-48 שעות לפני המועד האחרון להגשת הרשימות, הוא עשה סיבוב פרסה ועבר למו"מ בזק עם יאיר לפיד ומפלגת "יש עתיד", תוך שהוא זורק אותה לכלבים ובפועל משאיר אותה מחוץ לכנסת. אז עכשיו אורלי לוי גונזת לגנץ את מיזם ממשלת המיעוט, ועושה רושם שדי בחדווה.
ללוי-אבקסיס יש חשבון פתוח גם עם אביגדור ליברמן. אמנם ליברמן איננו מושקע במיזם ממשלת המיעוט כמו גנץ, ועדיין, אין מבחינת אורלי לוי נקמה מתוקה יותר מאשר לאגף את ליברמן מימין. תענוג ממש.
אז לוי אבקסיס הרוויחה את הנקמות המתוקות שלה, אבל על הדרך היא גם הזכירה לנו, ובעיקר לפוליטיקאים שעושים תרגילים "מבריקים" ומשאירים גופות זרוקות בדרך, שנקמה היא אוכל שאוכלים קר. לפעמים הגוויה הפוליטית שהותרת בצד הדרך עלולה לשוב פתאום לחיים, ולנקום את נקמתה ברגע הכי כואב ומפתיע.
ועוד הערה קטנה על מפלגות אווירה ותחכום פוליטי. חובבנות "הקוקפיט" של כחול לבן בענייני פוליטיקה היא פשוט מביכה. הם גם אכלו את הדגים המסריחים, וגם לא יזכו להגיע אל הארץ המובטחת. לא ברור מה הניע אותם ללכת בכל הכוח על מהלך בעל סיכויים מפוקפקים, שהסיכונים בצידו כל כך גדולים. אבל האמת שזה לא משנה. התוצאה הסופית היא קשה ומעידה דברים לא חיוביים במיוחד על ההבנה הפוליטית של הרביעייה הזו.
למעשה, בשביל לכופף אותם כרגע, כל מה שנתניהו צריך הוא לשדר באופן מספיק אמין שאין לו בעיה ללכת לבחירות רביעיות. המחיר של סבב כזה מבחינת כחול לבן עלול להיות בלתי נסבל לאחר שהתברר שמו"מ עם המשותפת, כולל בל"ד, בהחלט על סדר היום שלהם. כך שמבחינת נתניהו בחירות רביעיות הן אולי קצת סיכון, אבל מבחינת כחול לבן זה אסון בסיכוי גבוה. ולכן מה שנתניהו צריך לעשות עכשיו כדי למנוע בחירות רביעיות הוא דווקא לשדר שלשם הוא חותר.
