למה שמאלנים חושבים שימניים הם קופים עבריינים?

איך נראה בעיניכם נאום הניצחון של נתניהו מול בוחריו? ליהונתן גפן הייתה דעה נחרצת: "טרזן מלך הקופים… ואני מתנצל אם פגעתי בקופים". אריאנה מלמד סיכמה ב"הארץ" למחרת הבחירות את הרגלי הצפייה וההצבעה של הישראלים: "העם מטומטם". הפרשן מוטי גילת תרם בטלוויזיה פרשנות מועילה: "יש בישראל מאות אלפי עבריינים… אלו כמה מנדטים שמונחים בכיסו של נתניהו". ועוד לפני הבחירות צייר הקריקטוריסט של "הארץ", עמוס בידרמן, את מצביעי נתניהו כחיה מפלצתית וצמאת דם. זהבה גלאון צייצה בתגובה: "מושלם!"

אין כאן סימטריה בין ימין לשמאל. הקופים המטומטמים והעבריינים המפלצתיים מימין לא נוטים לדבר כך על השמאל. אנשי השמאל מתלוננים על הסתה, אבל אין דומה להם בהפגנת בוז. ברור שברשת וברחוב אפשר למצוא לא מעט ימנים גסי רוח, אבל נדיר שעיתונאים בכירים או אנשי רוח ימנים מדברים או חושבים כך. ב"מקור ראשון" לא יאיירו את תומכי השמאל כחיות מפלצתיות ומזילות ריר. איך זה שדווקא אנשים אינטליגנטיים מצד שמאל מתארים בעקביות את יריביהם מימין כחיות אדם תת־אנושיות?

התופעה הזו קיימת בכל העולם, כבר דורות רבים. במאה ה־19, תומאס מלתוס השמרן אמר על ויליאם גודווין הפרוגרסיבי שאי אפשר לפקפק בכישרונותיו או בכנותו. גודווין, מצידו, אמר שמלתוס הוא פגע רע, הטיל ספק באנושיות שלו, והוסיף: "אינני יכול לתפוס מאיזה חומר קורץ האיש הזה". הרבה יותר קל לאנשי ימין להבין מה מניע אנשי שמאל מאשר להפך. אני לא מסכים עם השמאלנים, אני חושב שהמדיניות שהם מציעים תהרוס את הביטחון, הכלכלה, החברה והמשפחה, אבל אני מבין למה הם חושבים אחרת. רבים מהם, מצידם, פשוט לא מצליחים להבין למה אני לא מסכים איתם, ולכן הם מגיעים למסקנה השקולה שאני כנראה קוף עבריין.

העובדה שאנשים חכמים מביעים עמדות הרסניות לא מפתיעה את איש הימין, כי ביסוד המדיניות שלו עומדת ההנחה שבני אדם נוטים לטעות

אינטלקטואלים ניסו לחקור את התופעה הזו. תומס סואל הציע שההבדל הזה קשור בהנחות היסוד הרעיוניות של השמאל והימין. מערכת הרעיונות השמאלית מניחה שטבע האדם מושלם, שהחברה האנושית יכולה וצריכה להיות גן עדן עלי אדמות, ושרק מוסדות חברתיים מקולקלים מונעים את גן העדן הזה. אנשים שחושבים כך פשוט לא מצליחים להבין למה אדם סביר יתמוך באזיקים החברתיים המרושעים הללו. הימין, לעומת זאת, מכיר במגבלות הבסיסיות של האדם, וחושב שכל מי שניסה לכונן גן עדן עלי אדמות, המיט עלינו גיהינום. לכן הימין נרתע מחזונות על שלום אוטופי וגן עדן חברתי, ומעדיף לנהוג בזהירות מאופקת. מי שחושב כך אינו צריך לראות את יריביו כמפלצות כדי להבין מדוע הם טועים. העובדה שאנשים חכמים מביעים עמדות הרסניות לא מפתיעה את איש הימין, כי ביסוד המדיניות שלו עומדת ההנחה שבני אדם נוטים לטעות.

הפסיכולוג ג'ונתן היידט הציע הסבר נוסף. לאור מחקרים פסיכולוגיים רבים טען היידט שבני האדם מסוגלים לחוש שישה סוגים של רגישויות מוסריות: חמלה, חירות, הוגנות, נאמנות, סמכות וקדושה. היידט, שהוא עצמו איש שמאל, טוען שהמערך המוסרי של אנשי ימין שמרניים נסמך על כל ששת המושגים הללו, בעוד זה של אנשי שמאל פרוגרסיביים נסמך כמעט רק על חמלה וחירות. הוא הסביר שבגלל הפער הזה השמרנים מבינים את השיקולים הערכיים של הפרוגרסיבים, בעוד הפרוגרסיבים לא מתחילים להבין את השמרנים. לנוכח דיבורים על נאמנות לאומית וקדושת המשפחה, הם שומעים רק: דיכוי, דיכוי, דיכוי.

דוגמה ישראלית בולטת היא הטיעון החוזר ונשנה של שמאלנים כלפי אנשי שדרות: הם יושבים במקלטים, וממשיכים להצביע ביבי; כנראה הם מטומטמים. הטיעון הזה מניח באופן מובלע שבני אדם רוצים רק חופש ושוויון, שכל אדם אמור לדרוש את זכויותיו, ושהחברה היא מאבק בין חזקים ל"מוחלשים". במשוואה הזו ביבי הוא החזק, ולכן האשם, ותושבי שדרות הם המוחלשים, ולכן אמורים להתקומם ולתבוע את זכותם לשלווה ולשקט. אבל האמת היא שאנשי שדרות תומכים בנתניהו לא משום שהם טיפשים, אלא משום שהעולם המוסרי שלהם הרבה יותר מורכב ומתוחכם מזה של מבקריהם. הם חשים נאמנות לעם ישראל, הם מבינים שהם החלוצים בחזית, הם מכירים בקדושת ארץ ישראל ומוכנים לשלם מחיר בעבורה. גם אם יש להם ביקורת על נתניהו, הם יודעים שהוא אוהב את עם ישראל, שהחיים מסובכים, שלא לכל בעיה יש פתרון, ושבינתיים לאף אחד אין פתרון טוב יותר.

אז מה הפתרון לעיוורון המוסרי הזה מצד שמאל? ובכן, כפי שאמרנו, לא לכל בעיה יש פתרון. אנחנו בימין כנראה נמשיך לזכות ברוב גדול בין המצביעים היהודים, והם כנראה ימשיכו לקרוא לנו קופים. כל אחד וההנאות שלו.