המשבר הבריאותי שהופך גם למשבר כלכלי, נותן את אותותיו כמעט בכל הגזרות במשק. עסקים גדולים וקטנים, עצמאים וגם משקי בית זקוקים להלוואות כדי להמשיך ולתפקד. אכן, יש חשיבות גדולה לתזרים של "חמצן" פיננסי, שמגיע בעיקר מהמערכת הבנקאית.
בהמשך לצעדים ראשוניים שנקטה הממשלה לפני ימים אחדים, בנק ישראל פרסם אתמול (א') מספר הקלות שנועדו לאפשר הגדלת אשראי ללקוחות. בין היתר, הסרת המגבלה על הלוואות למשקי בית לכל מטרה, במשכון דירה, והגדלת האוברדרפט.
מה זה אומר? אולי לא רבים מודעים לכך, אבל הלוואה במשכון הדירה ניתן לקחת לא רק לצורך רכישת דירה, אלא לכל צורך שהוא (הלוואה לכל מטרה). כיום ניתן לקחת הלוואה כזו, ובלבד שסך ההלוואה לא יעלה על 50% מערך הנכס. כך לדוגמה דירה ששוויה עומד על שני מיליון שקל ונותרה בגינה משכנתא בסך 700 אלף שקל – ניתן להרחיב את ההלוואה ולקחת סכום נוסף של עד 300 אלף שקל.
ההוראה החדשה קובעת, במטרה לתת מענה לצורכי האשראי של משקי הבית, שהבנק יהיה רשאי להעניק הלוואה לכל מטרה במשכון דירה בשיעור מימון עד 70% (ולא 50%). כעת כאמור אפשר יהיה לקחת יותר. כך, בדוגמה שהבאנו, ניתן יהיה להגיע להלוואה בסך כולל של 1.4 מיליון שקל, כולל המשכנתא הקיימת.
הקלה נוספת כאמור, תאפשר להגדיל ללקוח את מסגרת האשראי (אוברדראפט) באופן חד צדדי, באותם תנאים בהם ניתנה המסגרת הקיימת, ובכך להקל על לקוחות שיקלעו לקשיים תזרימיים, או שעלולים לחזור להם צ'קים מחוסר כיסוי.
עד כה, ככלל, נאסר על הבנקים לאשר חריגה מהמסגרת, אלא אם כן מדובר בחריגה זמנית ומוגבלת בסכום. ההקלות של בנק ישראל חשובות, אך הן מטילות על הציבור אחריות גדולה. הבנקים לא צפויים לפזר עכשיו הלוואות לכל דורש וגם לא לאפשר לכל דכפין להעמיק את משיכת היתר. הבנקים מנהלים סיכונים והם בוחנים כל מתן אשראי.
עם זאת, ראינו כבר לא פעם שהבנקים (כמו גם חברות אשראי חוץ בנקאיות) מיהרו לדחוף הלוואות ללקוחות ולא ממש בחנו האם קיימות התחייבויות אחרות, או הכנסה נמוכה מדי שיקשו על החזר ההלוואה.
רק בנובמבר האחרון שלחה המפקחת על הבנקים, חדוה בר, מכתב לראשי המערכת הפיננסית המחייב לנקוט זהירות ובחינה מדוקדקת של יכולת ההחזר של הלקוח, לפני מתן הלוואה (בעיקר בדיגיטל). אזהרות דומות פרסם הפיקוח גם כמה חודשים קודם, אחרי בדיקה שעשה והעלתה כשלים בהתנהלות הגופים הפיננסיים המלווים.
נכון לסוף ספטמבר 2019 עמד החוב הכולל של משקי הבית על 581 מיליארד שקל. 202 מיליארד שקל מתוך סכום זה, הן הלוואות שאינן לדיור – מה שמכונה הלוואות צרכניות ו-11 מיליארד שקל הוא סכום האוברדראפט שלנו. המצב הנוכחי צפוי להגדיל את החוב בהרבה.
למרות הצורך של רבים באשראי, ולמרות שהצעדים שננקטו הם חשובים ונצרכים, המציאות הכלכלית הקשה מחייבת בחינה וחשיבה מעמיקה. במיוחד כשהיא צפויה כנראה להחמיר בשבועות הקרובים, כשברקע גם חשש לגל פיטורים גדול. חייבים לחשוב היטב – איך מתכוננים לשבועות ואולי חודשים של משבר, איך נערכים ואיך מנהלים את התקציב המשפחתי.
עם כל הכוונות הטובות, בסוף, הקלות במתן אשראי עלולות לגרום למינוף ייתר, לסחרור של חובות והעמקה כרונית של האוברדראפט, עליו משולמת ריבית יקרה במיוחד. אל תחכו שמישהו יעשה עבורכם את העבודה – האחריות היא בעיקר עלינו, הלווים.
צריך גם לזכור שההקלות הללו לא ניתנות בחינם. עבור הלוואה צריך לשלם ריבית. גם ההקלות שפרסמו הבנקים בשבוע שעבר, המאפשרות דחיית תשלומי המשכנתא במספר חודשים (גרייס), גוררות תשלום ריבית על הדחייה הזו.
החלטתם לקחת הלוואה כי אתם באמת צריכים ואין ברירה אחרת? ודאו שיש לכם יכולת להחזיר אותה. אל תתפתו לקחת את ההצעה הראשונה שתקבלו. יש הרבה שחקנים בשוק – וזה מחייב אתכם לעשות השוואה ולבדוק כמה הצעות והיכן תקבלו את הריבית הכי נמוכה.
דרשו לדעת מה שיעור הריבית השנתית אפקטיבית שתשלמו, כבר בשלב הראשון של ההתעניינות בהלוואה. בנוסף, בדקו האם תוכלו לקחת הלוואה בגוף המנהל את קופת הגמל או קרן ההשתלמות שלכם, אם יש לכם. לרוב מדובר בהלוואה זולה יותר. על הגדלת האוברדראפט תשלמו ריבית יקרה, ולכן זו אופציה שיכולה להתאים כפתרון זמני ונקודתי בלבד.
