המשבר העולמי נותן את אותותיו גם בתחום המט"ח: במקביל לירידות החדות בבורסה בתל־אביב, גם השקל צונח אל מול המטבעות הזרים. אמש התחזק הדולר אל מול השקל בשיעור חד של 3.73 אחוזים ושערו היציג נקבע על 3.639 שקלים לדולר. בכך הוא השלים בתוך חודש זינוק של יותר מ־6 אחוזים. זו הרמה הגבוהה ביותר בשער הדולר לעומת השקל מאז דצמבר 2018.
המציאות העולמית מכתיבה את הכיוון. בעיתות משבר, פחד וחשש אנשים נוטים לפנות אל המטבעות היציבים והמבוססים כמו הדולר, הפרנק השוויצרי והאירו. במיוחד נוטים לעלות מחירי הזהב.
בשנים האחרונות קבע השקל הישראלי לא מעט שיאים של עוצמה אל מול המטבעות הזרים. חוזק של מטבע הוא עניין יחסי, ונקבע רק ביחס למטבעות אחרים. אם נבחן את המתרחש בשוק המטבעות בחמש השנים האחרונות, נגלה שהשקל הוא בין שלושת המטבעות החזקים ביותר בעולם, ובחלק מהתקופה אף תפס את המקום הראשון כמטבע החזק בעולם, בעיקר מול הדולר.
איך זה קרה? במהלך השנים הללו היינו עדים לשיפור גדול בנתונים כלכליים חשובים המצביעים על חוסנה הכלכלי של ישראל – מה שמביא לעוד ועוד ביקוש למטבע הישראלי, עודף יצוא על יבוא, השקעות מחו"ל ועוד. לכך נוספו גם פעולות של משקיעים המהמרים על התחזקות השקל. אפילו הניסיונות של בנק ישראל לרכוש מט"ח כדי לרסן את ההתחזקות (רכישות שהביאו את יתרת המט"ח של הבנק המרכזי ל־131 מיליארד דולר) לא באמת השיגו את מטרתם.
אז כל זה עומד להשתנות? עוד מוקדם לקבוע. ראשית, שערי המטבע תנודתיים מאוד, הרבה יותר ממדדי הבורסה – ובמשבר הנוכחי אנחנו צפויים לעוד טלטלות רבות. גם דולר הנושק ל־4 שקלים היה כאן לא ממש מזמן.
הכינוי "המטבע החזק בעולם" יוצר רושם של גאווה לאומית, אך על ה"גאווה" הזאת אנחנו משלמים מחיר. נכון שזה מטיב עם ציבור הצרכנים, שהרי המוצרים והשירותים שאנחנו קונים במט"ח (ישירות או באמצעות היבואנים), כמו הלבשה, אלקטרוניקה, מחשבים ומזון, זולים יותר. אבל למטבע יש כידוע שני צדדים, והמציאות הזו כרוכה בהשלכות קשות – פגיעה ביצואנים. היצואן משלם לעובדיו משכורות הנקובות בשקלים, אך את ההכנסות הוא מקבל בדולר או באירו. ככל שערכם יורד לעומת השקל, הרווח שלו נשחק או שהוא פשוט מפסיד. במציאות כזו אי אפשר לשרוד לאורך זמן, ועסקים עלולים לקרוס או לפטר עובדים.
האיזון בין הצרכנים ליצואנים חשוב, אך המשבר העולמי כעת גדול מכולם. הבעיות שהוא מייצר לחברות, לעסקים ולציבור בכלל עלולות להיות הרסניות, אם לא יטופלו בנחרצות שבה מנסים להילחם בהתפשטות המגפה.
השבוע הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו על חבילת סיוע של 8 מיליארדי שקלים לעסקים. הכיוון נכון, אך צריך להרחיב אותו. התנודתיות החריפה בשערי המטבעות היא עוד תסמין שמאותת – ומחייב את הממשלה, משרד האוצר ובנק ישראל לתת את התמיכה הנדרשת.
