לאחר שהצהיר אמונים לכנסת ולמדינת ישראל אתמול, פרסם ח"כ יוסף ג'בארין מהרשימה המשותפת את השבועה האמיתית שלו בציוץ בטוויטר. "היום מתקיים בכנסת טקס ההשבעה של חברי הכנסת אבל האמת היא שאני מעוניין לשתף אתכם בשבועה האמיתית שלי", אמר בקטע וידאו שצורף לציוץ "אני נשבע לערכי הדמוקרטיה וזכויות האדם. אני נשבע לקדם את זכותו של הציבור הערבי לשוויון מלא ברמה האזרחית וברמה הלאומית. אני נשבע לקדם את זכויות העמים להגדרה עצמית ובמיוחד את זכותו של העם הפלסטיני למדינה עצמאית וריבונית בגבולות 67".
ג'בארין שאמנם נשבע במליאה כמתחייב בתקנון, אמר במו פיו, שעה קלה לאחר מכן, שהוא נשבע לפעול ל"שוויון לאומי" לציבור הערבי, רוצה לומר ביטול אופיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. כשהוא אומר שזוהי "השבועה האמיתית" שלו, ראוי לשאול עד כמה הוא מחויב לנוסח שאותו קבעה הכנסת.
דבר דומה עשה לפני 33 שנים הרב מאיר כהנא כאשר בטקס ההשבעה הוסיף למילים "מתחייב אני" את המילים: "ואשמרה תורתך תמיד, לעולם ועד" מתוך ספר תהילים ונפסל מלכהן בכנסת. אמנם, יש שוני בסיפור המסגרת מאחר שכהנא עשה זאת בעת ההשבעה ממש ואילו ג'בארין זמן קצר לאחריה, אולם הכוונה זהה: השניים סרבו להתיישר לנוסח ההתחייבות למדינת ישראל היהודית והדמוקרטית.
היום, בטקס ההשבעה, נשבעתי בנוסח המקובל יחד עם 119 ח"כים נוספים. אבל זו השבועה האמיתית שלי: לפעול למען שוויון, שלום וצדק. pic.twitter.com/JI3q6EeGJJ
— Yousef Jabareen (@DrJabareen) March 16, 2020
הרב כהנא ביקש אולי לחלוק על אופיה הדמוקרטי של המדינה, וח"כ ג'בארין מנגד מבקש למחוק את זהותה היהודית. המשותף לשניהם הוא שלילת מאפייני היסוד של מדינת ישראל. ג'בארין מעוניין לקדם שוויון מלא לציבור הערבי לא רק ברמה האזרחית הראויה, אלא ברמה הלאומית, משמע – מדינת כל אזרחיה.
בהתאם לחוק יסוד סעיף 7 א' "לא יהיה אדם מועמד לכנסת אם יש במעשיו או בהתבטאויותיו: שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית", אם כהנא נפסל אז – ג'בארין היה צריך להיפסל היום ובטח שלא לשמש האצבע ה-61 של גנץ בדרך לממשלה.
בנוסף לנוסח ההצהרה החלופית של ג'בארין חשוב לציין את הדברים שכתב בפרק המשפטי ב"מסמך החזון העתידי של הערבים הפלסטינים בישראל" ב-2006, השולל שוב מכל וכל את מדינת ישראל כיהודית. בין היתר דורש ג'בארין כי ישראל תכיר באסון של הפלסטינים מ-48, קרי – הקמת מדינת ישראל וכן פתיחת שערי המדינה להגירה והתאזרחות של ערבים כמו של יהודים, משמע ביטול חוק השבות. וכך כתב בסעיף שוויון והוגנות בהגירה ובהתאזרחות: "הענקת זכויות הגירה למדינה וקבלת אזרחות בה הן חלק ממשאביה המרכזיים של המדינה, ויש להן השפעה ניכרת על מעמדו של המיעוט הערבי בישראל. הקצאת מכסות הגירה והתאזרחות מבטאת את כוחה של המדינה, ועליה להפעילן באופן צודק, הוגן ושוויוני".
ג'בארין לא מסתפק רק בזה ודורש את הפיכתה של ישראל למדינת כלל אזרחיה גם בסמלי המדינה ובהמנון. בסעיף ביטוי הולם במערך הסימבולי של המדינה, הוא כותב "סמלי המדינה, דגלה והמנונה הם משאבים ציבוריים טעונים רגשית, ועל כן יש להם השפעה מיוחדת על מעמדה של קהילת המיעוט. מכאן הצורך להקפיד על עקרונות של שותפות והוגנות גם במערך הסימבולי של המדינה. על המדינה לתת ביטוי ראוי לנוכחותם של האזרחים הערבים בישראל ולשייכותם ההיסטורית למקום. מערך הסמלים שמאמצת המדינה צריך לשקף את יחסה השוויוני כלפי אזרחיה היהודים והאזרחים כאחד".
אם נחזור למקרה של כהנא, אי אז בדיון בכנסת ב-8 ביוני 1987, העלה יו"ר הכנסת שלמה הלל את אי הצהרתו כנדרש של כהנא לדיון. הלל עדכן את חברי הכנסת כי הובא לידיעתו שבתצהיר שהגיש כהנא לבית-המשפט המחוזי במחוז המזרחי של ניו-יורק, במסגרת הליכים הקשורים בפעולת משרד החוץ של ארצות-הברית לשלילת אזרחותו האמריקנית, שנתיים לאחר הפעם הראשונה בה הצהיר אמונים, כתב כי הוסיף את הפסוק בכשאמר "מתחייב אני" משום שרצה "לשקף שהתחייבותי הראשונה היא לחוקי האל".
יו"ר הכנסת בדק את הנושא מבחינה משפטית ועדכן את חברי המליאה ואמר: "חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, יוסף חריש: 'הצהרת אמונים יש בה שני יסודות: אמירה מזה וכוונה מזה. מקום שאדם הוגה בשפתיו את נוסח ההצהרה שבחוק, אין בודקים את אשר הוא הוגה בלבו. במקרה דנן (התצהיר שנתן לביהמ"ש בארה"ב ש.א.כ), הדברים שיצאו מפיו של חבר הכנסת כהנא בעת מתן ההצהרה כבר החשידו על הכוונה. על חבר הכנסת כהנא לשוב ולהצהיר כדין, ללא כל שינוי או תוספת".
כשנדרש שוב על ידי הלל להצהיר באותו מעמד הוסיף שוב כהנא את המילים "ואשמרה תורתך תמיד, לעולם ועד". היו"ר הלל סרב לקבל את הצהרתו של כהנא וקבע כי היא פסולה ולכן לא יוכל להיכנס למליאה או להשתתף בדיוני הכנסת עד שיצהיר אמונים כנדרש. באופן מפליא מה שהיה ברור אז עם כהנא, הפך מעומעם עם פעולותיו והצהרותיו של ג'בארין נגד מדינת ישראל. ולא רק זו, הוא אף הפך להיות אבן יסוד בממשלתו לעתיד של גנץ ושותפיו בכחול לבן.
